רועי בהתלבטות איומה.
כבר כמה פעמים שהוא רואה את עומר ותומר, התלמידים החדשים בכיתה, נושאים ארגזים חשודים בשעות החושך ואפילו בורחים מאיש מבוגר שצועק לעברם.
מה הוא אמור לעשות? מותר להלשין במצבים כאלה? אולי זו אפילו חובה לספר למישהו?
בנוסף הוא משחק בסרט השני בסדרה על ירושלים, מה שמשאיר לו מעט מאוד זמן לדברים אחרים.
הוא אוהב את אווירת הצילומים, את השחקנים ואת הצוות, אבל פתאום הוא נחשף גם לצדדים הפחות נעימים של הצילומים:
העבודה הקשה והמעייפת, הקנאה והתחרות באתר הצילומים.
בספר השני בסדרת סודות בירושלים לומד רועי על שנאת חינם ועל הסכנות הטמונות בה, ומנגד על הדבר הכי גדול בעולם:
אהבה והאור שהיא מפיצה סביבה.