אתיקה אחרי אושוויץ - יואב אשכנזי

ריפוי הנפש, ספרה ה-21 של הסופרת והפסיכותרפיסטית ד"ר רבקה נרדי, מתאר בגילוי לב את מסע הריפוי האישי שערכה, ובו בזמן פורש מארג כולל של השקפת עולמה המקצועית, שמצא את ביטוי השלם בספר זה.

הספר מחולק לעשרה פרקים, כאשר כל פרק מתמקד בהיבט אחר בחיינו, והוא עשיר בדוגמאות הלקוחות מחייה שלה, מציטוטים של אנשי מקצוע מעוררי השראה, מסיפורים אישיים מחדר הטיפול, לצד אזכורים של יצירות מעולם התרבות, הספרות, האמנות, הקולנוע והתיאטרון - מקורות ההשראה של המחברת.

על שאלות רגישות ומורכבות כמו מה לעשות כשתשוקת החיים דועכת? איך לצאת ממלכוד הצדק? איך מתמודדים עם בגידה כואבת? או איך להתמודד עם ילד שמנתק קשר, משיבה נרדי בהרחבה, תוך מתן כלים מעשיים להתמודדות שפיתחה לאורך השנים. כלים שללא ספק יעשירו את "ארגז הכלים" של כל אחד ואחת מאיתנו.  

סגנונה הייחודי של נרדי – כתיבה בגובה העיניים שמלהטטת במיומנות בין הסוגות השונות – כתיבה מקצועית, אישית וספרותית, מסייע רבות לגלות ולהעצים את כוחות הריפוי הטמונים בנו וביניהם חמלה, הבנה, סליחה וקבלה.

ד"ר רבקה נרדי, בעלת תואר דוקטור בפילוסופיה מטעם Union Institute סינסינטי, ארה"ב, עם התמחות בפסיכולוגיה חברתית ובמגדר. פמיניסטית פעילה, מייסדת מכון "דיאלוג" (1990), סופרת (עיון ופרוזה), מרצה, מנחת קבוצות ומטפלת אישית וזוגית. נמנית עם אנשי המקצוע הבכירים בישראל בתחום הטיפול בהעצמת נשים – בזוגיות, במשפחה ובסוגיות התפתחותיות של נשים וגברים במעגל החיים.

קווים חוצים גבולות אינו רק שמו של הספר, אלא תיאור מדויק של מהות הקריקטורה הערבית עצמה: קו המבקש לפרוץ גבולות, לערער על מוסכמות, לחדד מתחים, ולעיתים אף להסית. זהו כלי עוצמתי, שבכוחו לשרטט תודעה ולעצב נרטיבים פוליטיים וחברתיים. עוצמתה של הקריקטורה גוברת בעידן הדיגיטלי, שבו דימוי אחד מסוגל לחדור לתודעה של קהלים רחבים בתוך רגע.

הרעיון לכתוב ספר שינגיש לקורא הישראלי את עולם הקריקטורות הערביות, נבט בי לאחר שנים של כתיבת הבלוג שלי "הקריקטורה השבועית של עידית" – מיזם מחקרי, שנועד לחשוף לפני הקוראים את הלך הרוח הערבי באמצעות שפה חזותית ישירה, נוקבת ומעוררת מחשבה. אומרים שתמונה שווה אלף מילים, אבל קריקטורה – ובעיקר בעולם הערבי, שבו חופש הביטוי מוגבל ולעיתים מדוכא – שווה אלף תמונות. היא אף משמשת כלי ויזואלי "עוקף צנזורה" להבעת הזעקה הבלתי נשמעת של הציבור.

באמצעות ספר זה אפשר לראות כיצד כמה משיכות מכחול פשוטות מסוגלות לעורר צחוק או זעם, לחזק זהות או לפרק אותה ולנווט את התודעה הקולקטיבית של מיליוני אנשים. זו הזמנה למסע בין קווים, שחוצים גבולות – גאוגרפיים, פוליטיים ורגשיים – ולמפגש בלתי אמצעי עם תרבות, שמדברת לא רק במילים, אלא גם, ואולי בעיקר, בתמונות. 

עידית בר

כל אדם במדינה הזאת צריך להכיר את השפה שבה מדברים שכנינו. אולי לא ברמה של עידית, שמצליחה להתווכח בערבית קולחת בערוצים ערביים שונים, להתמודד עם מנחים עוינים ותועמלנים אכולי שנאה, ובכל זאת לשמור על קור רוח. היא אף מראה עד כמה היא שולטת גם בכל הגינונים של התרבות הערבית, שכה חשוב להכיר כדי לשרוד במציאות שלנו. הערבית שלה כבר ממש כוח־על, ואני מרגיש שיש מישהו שמגן עלינו – ממש כמו סופרמן. 

אבל לעידית יש עוד שפה, שבה היא שולטת היטב: שפת הקריקטורה. הניתוחים שלה ליצירות של הקריקטוריסטים בעולם הערבי פותחים צוהר לנפשם של שכנינו, וחושפים את הפחדים, את התקוות ואת הכעסים, שמסתתרים מאחורי הקווים. לפחות בזכות ספר זה נוכל להתחבר קצת למה שקורה ממש מעבר לקו. 

אורי פינק, אומן קומיקס, יו״ר איגוד הקריקטוריסטים והקומיקסאים בישראל

עידית בר, בעלת תואר שני (MA) בלימודי המזרח התיכון מהאוניברסיטה העברית בירושלים, היא חוקרת ומומחית לחברה ולתרבות הערבית והמוסלמית. מרצה בארץ ובחו"ל, ומעבירה סדנאות בין־תרבותיות לתקשורת אפקטיבית עם העולם הערבי. יוצרת ומפרסמת תכנים בערבית, המציגים נקודת מבט ישראלית, לדוברי ערבית ברחבי העולם. מתראיינת בתקשורת הישראלית, הערבית והבין־לאומית. בוגרת יחידת 8200, עבדה במוסדות ביטחוניים, ומפקחת לשעבר על תוכניות לימודים באגף שפות במשרד החינוך.