ימים יגידו - גתית קוה

קשרי ישראל-גרמניה שאחרי נפילת חומת ברלין נבחנים בספר זה בתקופות שלטונם של שלושה קנצלרים: הלמוט קוהל, גרהרד שרדר ואנגלה מרקל. הספר הוא תוצר של עבודת מחקר שהתבססה על מקורות שונים, ובעיקר על עשרות ראיונות שקיים המחבר עם אנשי מפתח בקשרים בין המדינות.

חילופי הדורות בגרמניה ותהליך הנורמליזציה הפנימי והבין-לאומי שעברה הרפובליקה הפדרלית בעקבות איחוד גרמניה לא פגעו ביחסים המיוחדים עם ישראל. להפך: בשיאם, בשנת 2008, על רקע החרפת איום הגרעין מצד איראן, הכריזה הקנצלרית מרקל שביטחון ישראל הוא חלק מהאינטרס הלאומי הגרמני. בספר מתוארת תרומתם של היחסים בין המדינות לפיתוחה של מדינת ישראל ולחיזוקה בתחומים חיוניים, ואף להידוק קשריה עם האיחוד האירופי. יחסים אלה עומדים למבחן בעשורים האחרונים, לאחר שגברו חילוקי הדעות בין שתי המדינות בשאלות מדיניות החוץ והתחזקה המגמה השלילית כלפי מדיניות ישראל בסקרי דעת הקהל הגרמנית. כל אלה הציבו סימני שאלה על עתיד היחסים המיוחדים בין שתי המדינות.

הגיעה השעה לבחינה היסטורית שיטתית של היחסים המיוחדים בין ישראל לגרמניה המאוחדת. ספרו של טיבור שלו שלוסר מציב פרספקטיבה רחבה, מעודכנת ומגובה היטב בתיעוד בכתב ובעל פה של התפתחות יחסים אלה ברבע המאה שחלפה מאז איחוד גרמניה ב 1990. המחבר מכפיף את היכרותו הישירה כדיפלומט בתהליך המתואר בספר ואת הידע האישי שלו לכללי המחקר ההיסטורי ומספק כך ניתוח ייחודי בשאלת ההמשכיות והחידוש במסכת היחסים הללו, על משמעותם הכלכלית, הבטחונית והמדינית העצומה.

(משה צימרמן, פרופסור אמריטוס להיסטוריה גרמנית באוניברסיטה העברית)

איחוד גרמניה עורר בישראל ובאירופה חשש מפני "רייך רביעי". אלא שהחששות התבדו: היחסים המיוחדים בין ישראל לגרמניה דווקא חוזקו בהיבטים חיוניים לישראל, אף שיש גם יסוד לדאגה לעתידם. ספרו של טיבור שלו שלוסר הוא פרי מחקר היסטורי שיטתי ומגוון, המתבסס על תיעוד רשמי, פרסומי תקשורת ועשרות ראיונות שקיים עם מעצבי ומבצעי מדיניות בשתי המדינות. בכל אלו בא לידי ביטוי ניסיונו העשיר כדיפלומט מקצועי אשר הופקד מטעם משרד החוץ על פתיחת שתי קונסוליות חדשות של ישראל בגרמניה, בברלין ב-1991 ובמינכן כקונסול כללי ב-2011.

(שמעון שטיין, שגריר ישראל בגרמניה לשעבר)

מה העסיק את המורים והמורות — היוצרים האמיתיים של מערכת החינוך העברית — פעם, בתקופת היישוב? מה שמעסיק אותם כיום: מטרות החינוך, חינוך לערכים, טיפוח מוטיבציה, בעיות משמעת, מעמד המורים. מבחינת השאלות המהותיות, מסתבר, אין הרבה חדש תחת שמש החינוך. זהו, אכן, הרושם העמוק והמפתיע שהספר הזה מותיר בקוראיו; פעם, לפני שהיו מדינה ומשרד חינוך, ולפני שהיו תיאוריות מדעיות על הוראה ולמידה, ולפני שהיו מדידות ודירוגים לאומיים ובין־לאומיים, ולפני שהיו מחשבים ובינה מלאכותית, אנשי ונשות החינוך התחבטו באותן שאלות שמעסיקות את אנשי ונשות החינוך כיום, וגם — הציעו תשובות דומות. ההבדל המהותי בין אז והיום הוא שאז אנשי ונשות החינוך הקימו מדינה חדשה; הם היו חלוצי חינוך נלהבים, וכל מהלך בכיתה היה גורלי לעתיד האומה...

ד"ר נאוה דקל כתבה ספר "מדליק" מבחינת תוכנו וסגנונו; ספר חובה לאנשי ונשות חינוך ולכל מי שרוצה לדעת מאין באנו, וגם — ולאן אנחנו הולכים, או צריכים ללכת.

פרופ' יורם הרפז

ד"ר נאוה דקל היא היסטוריונית של חינוך ומרצה לחינוך. מחקריה עוסקים בראשית החינוך העברי בארץ ישראל, בקולם ובמעמדם של המחנכות והמחנכים, בתפיסות יַַלְְדוּת ובהיבטים מגדריים בחינוך.