תור הזהב הקראי - יורם ארדר / מאירה פוליאק

מהי הדרך האידיאלית לעשות עסקים? האם ניתן להתעשר בלי להיות אגרסיביים ודורסניים? 
ואיך דווקא מודעות רוחנית ואנושיות עשויות להפוך אותנו לאנשי ולנשות עסקים טובים ומצליחים יותר?

רון גזית, מעורכי הדין הבכירים בישראל ואיש עסקים מצליח העוסק בהשקעות ענק, משרטט בספרו הראשון, מיינדפול ביזנס, את שביל הזהב להצלחה כלכלית – כזו שמשלבת שני שותפים שקטים אך חיוניים: הלב והנשמה. בגילוי לב נדיר ותוך חשיפה אישית כנה – לעתים לא פשוטה - לוקח גזית את הקוראים למסע עסקי-רוחני מרתק, ומעניק להם נקודת מבט ייחודית על עולם העסקים - שונה מהמקובל.

באמצעות תובנות עמוקות וסיפורים אישיים, חלקם משעשעים ומרגשים, הוא פורס בפנינו דרך פרקטית ומעוררת השראה, המשלבת ביזנס ורוחניות בלי לוותר על אף אחד מהשניים.

מיינדפול ביזנס אינו ספר עזרה עצמית ואינו מדריך רוחני - זהו מצפן לחיים: כלי שמסייע לנו לנווט בעולם העסקי והאישי גם יחד. זהו ספר על איזון, על מציאת דרך האמצע, ועל יצירת צמיחה כלכלית המבוססת על ערכים מהותיים. הוא מיועד לכל מי שמבקש להרגיש שלם יותר עם הבחירות שהוא עושה בעבודתו ובעולם העסקים - ומזמין אותנו לחיות ולעבוד אחרת.

עו״ד רון גזית ייסד ועמד בראש אחד ממשרדי עורכי הדין המובילים בישראל, וייצג בין היתר חברות ענק כמו מייקרוסופט, קוקה קולה, פרטנר תקשורת ושידורי קשת. כיום הוא מעורב בהשקעות בינלאומיות בהיקפים גדולים, ומשמש כדירקטור בבנק מזרחי-טפחות. זה כשלושה עשורים הוא לומד ומתרגל בודהיזם, הן בהודו והן בישראל. 

מאיר שלו (1948-2023), אחד הסופרים הגדולים והאהובים בישראל, הותיר חותם בלתי נשכח על התרבות הישראלית. הוא הוריש לעולם מורשת ספרותית ייחודית בדמות תשעה רומנים, ספרי עיון ומחקר, ו-22 ספרי ילדים. סוגת ספרי הילדים היא זו שבה כתב את המספר הרב ביותר של ספרים מתוך מכלול יצירתו, ומורשתו ממשיכה להקסים דורות של קוראים. ספרה המעמיק של דנה רוזנטל ברנדייס מציע מסע מרתק אל עולם כתיבתו לילדים של מאיר שלו, תוך בחינת כל קורפוס ספרות הילדים שלו. נבחנת התקופה שבה כתב, הרקע ליצירתו והשקפותיו על כתיבה. הספר כולל דיונים והשוואות בין יצירות מוקדמות למאוחרות, והוא מדגיש מגמות של שימור ושינוי בכתיבתו לילדים לאורך השנים.

באמצעות כלים בלשניים נבחנים תחדישי הלשון שהמציא, מאפייני התחביר ואוצר המילים והשפעתם על סגנונו הייחודי. הקוראים יגלו רבדי משמעות גלויים וחבויים, אוצר מילים עשיר ומגוון, לצד דרכים ייחודיות ליצירת הומור המעניקות חוויות קריאה בלתי נשכחות. הספר מיועד לחוקרי ספרות, אנשי חינוך, סטודנטים בתחום הספרות והחינוך, ובעיקר לכל אוהבי כתיבתו הייחודית של מאיר שלו.

דנה רוזנטל ברנדייס היא אשת חינוך וסופרת, מרצה במכללה האקדמית בית ברל; עוסקת בהוראת השפה העברית ובטיפול בליקויי למידה. מבין ספריה, הרומן "נבוא לקחת אותך" (2021), אשר נבחר למצעד הספרים של משרד החינוך, ו"מאמא רוזה" שראה אור לאחרונה.

על כוח האדם בצה”ל נכתב הרבה מאוד בהקשר יחסי צבא־חברה, ומעט יחסית נכתב על מנגנוני ”מִנהל כוח אדם” - כיצד צה”ל מזהה אתגרים בתחום כוח האדם, על מרכיביו השונים, מהם דפוסי המענה שלו להם וכדומה.
ספר זה ממשיך ומשלים את ספריו הקודמים של המחבר: ’הרמטכ”ל’ ו’המטכ”ל’ שהתמקדו במפקדה האסטרטגית של צה”ל ובעומד בראשה, ’מפקדת חיל האוויר’ ו’מפקדות היבשה’ שעסקו במפקדות זרוע ומפקדות פיקודים מרחביים, ו’אמ”ן’ שעסק באגף וזרוע המודיעין. מחקר זה הוא צעד נוסף בהשלמת התמונה המתארת את התפקוד של הדרגים האסטרטגי (מטכ”ל, על אגפיו השונים) והאופרטיבי (זרועות ופיקודים) ואת היחסים ביניהם.

הספר עוסק בשני תחומים: התחום הראשון הוא החוגרים - חיילי החובה (גברים ונשים), המילואים ו”מגזרים” כמו נח”ל, ישיבות הסדר, חרדים ועוד. תכלול כל מרכיבי המשנה יחד חסר במחקר, הנוטה לרוב להתמקד באחד מהם ולכן אינו מאפשר הסתכלות ”פיקודית” על נושא כוח האדם: מה היו האתגרים - הכמותי, האיכותי והדיסציפלינארי (כוח אדם לאחזקה, התרעה, סייבר וכדומה) - בכל תקופה בהיסטוריה של צה”ל, ומהם המענים שפותחו כדי להתמודד עם אתגרים אלו. התחום השני הוא מערך הקבע - ”שלד הצבא” בצה”ל. תחום זה כולל שלושה פרקי משנה: הראשון עוסק בתקופה שבין 1973 לתחילת שנות התשעים. התרחבות צה”ל לאחר מלחמת יום הכיפורים הביאה לסדרת ניסיונות לצמצמו, ואלה גרמו ל”משבר הקבע הגדול” של אמצע שנות השמונים. בתקופה זו התעצבו מנגנונים רבים המשמשים את צה”ל עד היום. השני עוסק בתקופה שבין תחילת שנות ה־2000 ועד 2024, והוא מציג את הבעיות במצב הנוכחי, שהביאו למשבר הקבע שבו מצוי צה”ל בעת כתיבת הספר. השלישי עוסק בהערכה ובקידום של מפקדים בכירים, מסא”ל ומעלה. בפרק זה מתוארת ההיסטוריה ההתפתחותית של תחום רב השפעה על העוצמה הקרבית של צה”ל. זהו נושא המטריד הן את קצונת צה”ל והן את הציבור, והפרק מנסה לבנות לו תשתית היסטורית. הספר מציע לכל אורכו, בהתאם לנושא, נקודות למחשבה לעתיד.