הוּא קוֹפֵץ, הוּא כּוֹעֵס, הוּא צוֹחֵק, הוּא מְצַיֵּר, הוּא גִּבּוֹר־עָל!
כָּזֶה הוּא נָדָב, שֶׁחַי עַל שְׂפַת יַם כִּנֶּרֶת וְחוֹלֵם לִכְבּשׁ אֶת הָעוֹלָם.
עַד אָז, הוּא יִסְתַּפֵּק בְּלִהְיוֹת כּוֹכַב הַשְּׁכוּנָה. אֲבָל אֵיךְ?
כְּשֶׁנָּדָב פּוֹגֵשׁ גּוּר כְּלָבִים מָתוֹק, הוּא מֵבִין שֶׁמָּצָא אֶת הָעוֹזֵר הַמֻּשְׁלָם, שֶׁיַּזְנִיק אוֹתוֹ קָדִימָה.
אֲבָל מָה אִם לַכְּלַבְלַב יֵשׁ תָּכְנִיּוֹת אֲחֵרוֹת?
קוֹמִיקְס רֵאשִׁית קְרִיאָה פְּרִי עֵטוֹ וּמִכְחוֹלוֹ שֶׁל נָדָב נַחְמָנִי, שֶׁחוֹזֵר לְיַלְדוּתוֹ בִּטְבֶרְיָה וּמֵבִיא לַקּוֹרְאִים הַצְּעִירִים סִפּוּר קָסוּם עַל יֶלֶד, כֶּלֶב, חֲבֵרִים, גִּבּוֹרֵי־עָל וְדָג אֶחָד מְלֵא תּוּשִׁיָּה.