השירים האלה נכתבו לאורך שנים, לאורך בקרים ולילות, ברגעים שחשבתי שידעתי, ברגעים שהייתי בטוחה שלעולם לא אדע, במקומות בהם החיים נגעו בי ולפעמים נגעתי חזרה.
השירים האלה יוצאים לאור כמעט שלושים שנים אחרי הספר הראשון, שהיה צריך לעבור.
אז הייתי בת שמונה עשרה וחשבתי שאני יודעת יותר ממה שאני מעזה לחשוב היום. קרוב לחמש עשרה שנים של כתיבה מצאו את דרכם לדפים האלה, עם כל מה שהיה בהן ומה שלא היה.
" מוטב עכשיו ", אני אומרת לעצמי, " תמיד מוטב עכשיו. "