המשמעות של כל זה - יד שניה

ספרו של שטייניץ הוא בעל מסקנות מרחיקות לכת עבור הפילוסופיה של המדע.
אחת מהן היא מרכזיותה של האונטלוגיה בחקר ההכרה המדעית.
מסקנה אחרת היא ההכרח בנקודת התחלה מוחלטת, לצורך כל חשיבה מדעית.
שתי מסקנות אלו מערערות ומקעקעות את יסודות האמפיריציזם והפרגמטיזם המודרני.
הצורך בפילוסופיה חדשה, אשר תהיה במידה רבה חזרה אל הפילוסופיה הקלאסית, ברור לאחר חיבור זה יותר מאשר היה אי פעם לפניו .
עץ הדעת הוא איפוא קריאת תיגר אמיתית על עצם מהלכן של הפילוסופיה וההגות המודרניים.
דבר המעיד על טיב רוחו הפילוסופית, על עצמאותו האינטלקטואלית ועל עוצמתו המוסרית של מחברו .
פרופ` זאב בכלר, אוניברסיטת תל-אביב
עבודתו הפילוסופית של יובל שטייניץ עומדת בסימנו של צירוף נדיר של תכונות: להט, העזה , יכולת, בקיאות ובהירות .
עץ הדעת מצליח לומר דברים מעניינים וחדשים, גם כשמדובר בשאלות שכבר נשתברו עליהן קולמוסין רבים. גם אם הטענות עצמן לא ייראו לקורא, תמיד הוא ימצא את הטיעונים מרתקים ואת העימות מאלף .
בני הצעיר, אבשלום, נהנה מספרו של יובל שטייניץ, הזמנה לפילוסופיה, אותו מצא על המדף וקרא בהיותו בן אחת עשרה.
הספר שלפנינו קשה יותר, עמוק יותר ומקורי יותר, אבל אפשר ליהנות ממנו לא פחות, גם מתוכנו וגם מן הלהט וההעזה, היכולת, הבקיאות והבהירות .
פרופ` אסא כשר, אוניברסיטת תל-אביב

האם העובדה, שהמונחים "יצר" (מיני) ו"יצירה" (רוחנית) גזורים מאותו שורש, מקפלת בתוכה תפיסת מיניות ייחודית, השונה במהותה מזו השלטת בתרבות המערבית? מרדכי רוטנברג פיתח בספריו גישה דיאלוגית לחקר היחס בין הפסיכולוגיה והדת. על - סמך ניתוח מקורות מהמסורת היהודית הוא טוען, שמתוך הקשר הסמנטי בין יצר ליצירה, משתקף מודל מורחב של מיניות, שעל - פיו דחף היצר הפיסיולוגי כולל ומזין את אנרגית היצירה הרוחנית. לדעת רוטנברג, נעות המהפכות המיניות במערב בתנודת מטוטלת מדיכוי לביטוי, משום שהן מעוגנות בתפיסת השניות היוונית - נוצרית, המפרידה בין גוף לנפש. לעומתן פועלת המערכת ההוליסטית היהודית של ה"יצר - יצירה" כרצף, הכולל גם אפשרות שווה לכל נפש לחוות ריגושי - שיא של דבקות אקסטטית רוחנית אותם חש בדרך כלל רק האמן. היצר, המציג מודל אלטרנטיבי לתפיסת המיניות הביולוגית הצרה השלטת במערב, מראה גם כיצד דפוסי התקשורת הרומנטיים והשוויוניים, הגלומים ברצף יצר - יצירה, עשויים להתמודד עם בעיות האלימות וההטרדה האופפים את יחסי המין והיחסים בין המינים במערב בעידן האיידס. מרדכי רוטנברג משמש כפרופסור בבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטה העברית בירושלים, שם הוא מלמד וחוקר את השפעת הדת על הפסיכולוגיה של חיי היומיום. הוא שימש כיועץ מומחה לפסיכולוגיה בין - תרבותית בארצות שונות בעולם. בין ספריו: 'קללה וסטיה', 'שבעים פנים לחיים' ו'פרד"ס הנפש'. ספרו, 'קיום בסוד הצמצום', זכה בפרס ירושלים למחשבת ישראל.

ספרו של שפיגל הוא מונוגראפיה ראשונה ויחידה בעברית על קיקרו, אחת הדמויות הגדולות בתולדותיה של רומי. בניצול מלא של המקורות השונים וצירופם פורש המחבר יריעה רחבה של פועל חייו של הרומאי הדגול על כל היבטיו- כמדינאי, כנואם, כסופר, כהוגה דעות.

לחתור בסירה על השטיח בסלון, להתפלל לפי מדריך הטלפון, לראות את הכוכבים מלמעלה, לדחוס את תולדות העולם מהמפץ הגדול ועד ליבבה האחרונה לעשרים דקות, להתבונן באבק שמרקידה קרן שמש, להתרגל לאכול משהו שלא סובלים, לשתות ולהשתין בבת-אחת, וכיוצא באלה - ניסויים פשוטים, לפעמים עד כדי גיחוך, אבל מפתיעים תמיד. לא צריך בשביל זה הרבה: אולי טלפון מנותק, עיר זרה, נוף ילדות, רגע של שקט. לפעמים בבית, לפעמים ברחוב, באוטובוס, על שפת הים, בחזרה מנסיעה ארוכה. עוצרים לרגע, מסתכלים בדברים באלכסון, משנים זווית ראייה, והדברים הכי בנאליים מקבלים משמעות, מעוררים מחשבה, פותחים דלתות לא צפויות בראש.


רוֹזֶ'ה-פול דרוּאה, פילוסוף צרפתי, חבר במרכז הלאומי למחקר מדעי (CNRS), ועיתונאי ב'לה מונד', עוזר לנו בחן ובהומור לראות את הנושאים הפילוסופיים הגדולים שמסתתרים מאחורי סיטואציות יומיומיות, ומדרבן אותנו להטיל ספק באמונות הכי מושרשות שלנו לגבי הטוב, היפה, האמת, גוף-ונפש, זהות, ידיעה... ולראות שהחיים זה אומנם, ואולי, ואם כי, וגם. כמו שכתב ויליאם בלייק: "לראות עולם בגרגר של חול, ושמים בפרח בר / לחפון אינסוף בכף היד, ואת הנצח בשעה." וכל זה בפרוזה רעננה ומושחזת, נקייה ומשמחת.