מילנה יסנסקה, ידידתו האהובה של פרנץ קפקא, לוחמת נועזת בנאצים, נשלחה בשנת 1939 למחנה הריכוז ראוונסבריק, שם הכירה את האסירה הפוליטית מרגרט בובר-נוימן, ונפשותיהן נקשרו זו בזו.
בעוד במחנה החליטו מילנה ומרגרט שאם שתיהן תשרודנה עד תום המלחמה הן תכתובנה יחד ספר על קורותיהן, ואם רק אחת מהן תשרוד, תספר היא את סיפורן המשותף.
מילנה מתה במחנה הריכוז שלושה שבועות לפני השחרור.
מרגרט נוימן-בובר נשארה בחיים וכתבה את סיפור חברותן המופלאה.