כשהחרדים יהיו רוב - איציק קרומבי

חיי היו מהולים בצחוק, בדמעות, בקשיים ובניסים – חיים של אדם שעשה את הכול כדי למצוא את ייעודו. חוויותיי הובילו אותי להאמין שיש סדר בכול ושאין צירופי מקרים כלל.
אבל מה קורה כאשר הגילוי האישי הוא לא פשוט כל כך? מה קורה כאשר הדרך לייעוד הופכת פתלתלה ולעיתים קשה מנשוא?
סיפור עלילה זה מתאר את המסע ל'ארץ שפע' כמסע סמלי וכאנלוגיה למסע הרוחני למציאת ייעודנו בחיים. מסע שכולנו, ללא יוצא מן הכלל, נוטלים בו חלק. החוויות שחוויתי משתלבות בסיפור כמו בשתי וערב. מציאות ודמיון נשזרים ונמהלים זה בזה. עבר ועתיד נפגשים בהווה.
המסע ל'ארץ שפע' מתאר את ההווה שתמיד רציתי שיהיה לי ולכולנו, מכיוון שכולנו קשורים זה לזו וזו האמת הכי גבוהה של קיומנו. אני היא הילדה שהגיעה הביתה. הילדה הזאת היא אנחנו.
"ולא יישא עוד גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה".
סודות מארץ שפע הוא יותר מספר – זהו מסע מרתק אל נבכי הנפש האנושית.
עדיה גרין היא יזמת חברתית ומנחת מעגלי הקשבה ומעגלי שירה אשר הקימה את מיזם uru – "מעגלי שפע מחבְּרים". היא מרצה את הרצאת הדגל "לצאת מהלופ" באירועים שונים. היא התחילה את דרכה בתחום היזמות החברתית לפני יותר מעשור, כשהקימה את אחת מקהילות הערבות ההדדית הראשונות בארץ. כבר מגיל צעיר היא חלמה על עולם חדש – עולם שבו האמת והאהבה נמצאים במרכז הבמה.

"לטעות זה אנושי", הכריז המוסד האמריקאי לרפואה (Institute of Medicine, IOM) בשנת 1999, בעקבות עלייה תלולה במספר התביעות המשפטיות על רשלנות רפואית. לשיטת IOM, כאשר טעויות או כשלים בטיפול הרפואי גורמים נזק ואף תמותה למטופל – אין לחפש אשמים; יש לחקור ולבדוק מה גרם לכך כדי למנוע אירועים דומים בעתיד. הרי אין בן אנוש שאינו טועה, והדבר נכון גם ביחס לרופאים, לאחיות, למנהלים ולשאר אנשי צוות רפואי העוסקים בחיי אדם. שינוי תפיסתי זה תרם רבות לבטיחות הטיפול בהמשך. מוסדות בריאות חוקרים ובודקים היום את עצמם באופן שוטף ומבקשים לשפר ולקדם את בטיחות הטיפול. בישראל, ניתן להעריך כי בשנים האחרונות מתרחשים כ־10,000 מקרי מוות בשנה כתוצאה מכשלים בטיפול הרפואי, וכי ההוצאה הכספית של מוסדות הרפואה עקב מקרים אלה מגיעה ל־3 מיליארד שקל בשנה.
ניהול סיכונים ובטיחות הטיפול הרפואי עוסק בעקרונות ובמושגי יסוד, בהיקף התופעה של נזקים שנגרמים בטיפול הרפואי, בהתפתחות תחום ניהול הסיכונים ברפואה ובתרבות הבטיחות הארגונית. מושם בו דגש על הגורם האנושי והארגוני, ונדונים בו היבטים משפטיים וביטוחיים, תהליכים של ניהול סיכונים בארגון הרפואי, דרכי הערכה ומדידה ומגמות עדכניות בתחומים אלה. פרק מיוחד מוקדש בספר לניהול הסיכונים בתקופת מגיפת הקורונה, שבאו בה לידי ביטוי היכולות הבלתי נדלות של מערכת הבריאות בישראל.
מחברי הספר הזה עוסקים זה שנים רבות בהנחלת נושאים אלה לצוותים הרפואיים. ללימוד התכנים הקשורים בהם, ולניסיון שנרכש עם יישומם, חשיבות רבה במיוחד בפקולטות לרפואה, בבתי הספר לסיעוד ובקורסים מובנים למקצועות הבריאות. קהל היעד של הספר הם בראש ובראשונה רופאים, אחיות, פסיכולוגים, מרפאים בעיסוק, פיזיותרפיסטים, מנהלים וכל העובדים במוסדות הבריאות ועוסקים במישרין או בעקיפין בטיפול בחולים. עם זאת, גם קוראים שאינם עוסקים בתחום, ובכללם מטופלים, עשויים למצוא בו עניין.

בעיצומה של מלחמת העולם השנייה, כשקרבות עזים מתחוללים כמעט בכל רחבי תבל וגובים את חייהם של מיליוני חיילים ואזרחים, שלושת מנהיגי בעלות הברית מבינים שהם חייבים לשתף פעולה כדי לנצח את המפלצת הנאצית המשתוללת ואת בנות בריתה. פרנקלין ד’ רוזוולט, וינסטון צ’רצ’יל ויוסיף סטאלין פועלים מאחורי הקלעים כדי לתאם ועידת פסגה חשאית שתעצב את מהלך המלחמה — ואת פני העולם שאחריה.

סיפורה של ועידת טהראן שנערכה ב־1943 כמעט ואינו מסופר כיום, אף שהיתה אחד הרגעים המכריעים במלחמה כולה: מפגש טעון של אינטרסים, חשדות ובריתות שבריריות, שנערך תחת אבטחה כבדה ובצל האיום שהטילה נוכחותם של סוכנים פרו־נאציים בעיר. כיצד תכננו אותם סוכנים לפגוע בשלושת המנהיגים? מה ידעו – ומה לא ידעו – האנשים האמונים על ביטחון הפסגה? ואלו עוד מזימות רחשו מתחת לפני השטח, מכיוונים בלתי צפויים?

בראד מלצר, סופר מצליח שמאחוריו שורה של מותחנים רבי־מכר, חובר בספר זה אל העיתונאי ויוצר הטלוויזיה ג'וש מנץ', ויחד הם פורשים סיפור היסטורי סוחף, רב־תהפוכות וחוצה יבשות, המשלב בין ריגול, פוליטיקה ודרמה אנושית. זהו ספר עיון שנקרא כמו מותחן, ומזמין את הקוראים להציץ אל אזור הדמדומים של ההיסטוריה, שבו החלטות גורליות נפגשות עם גרסאות סותרות ותעתועי הזיכרון.

המזימה הנאצית בטהראן הפך לרב־מכר ענקי עם צאתו לאור בארצות הברית, ותורגם לעשרות שפות.