לְפּוֹזִי יֵשׁ יוֹם הֻלֶּדֶת וּפִּיפּ אָפָה לָהּ עוּגָה נֶהֱדֶרֶת.
אֲבָל בְּדִיּוּק כְּשֶׁפִּיפּ מֵבִיא אֶת עוּגַת יוֹם הַהֻלֶּדֶת לַשֻּׁלְחָן קוֹרֶה אָסוֹן וְהוּא מוֹעֵד! אוֹי וַאֲבוֹי!
אֵין פָּעוֹט אוֹ פָּעוֹטָה שֶׁלֹּא יֵהָנוּ מֵהַסִּפּוּר הַמָּתוֹק הַזֶּה עַל אֵיךְ לְהוֹצִיא אֶת הַמֵּיטָב מִמַּצָּב בִּכְלָל לֹא פָּשׁוּט.
מְסִבַּת יוֹם הַהֻלֶּדֶת הוּא הַסֵּפֶר הַשְּׁבִיעִי בַּסִּדְרָה הָאֲהוּבָה "פִּיפּ וּפּוֹזִי" שֶׁל הַיּוֹצֵר עֲטוּר הַפְּרָסִים אַקְסֶל שֶׁפְלֶר.
קָדְמוּ לוֹ: לַיְלָה בְּלִי צְפַרְדִּי, הֶחָבֵר הֶחָדָשׁ, הַקּוֹרְקִינֶט שֶׁל פִּיפּ, הַמִּפְלֶצֶת הַמַּפְחִידָה, הַבָּלוֹן הַגָּדוֹל וְ-הַחִלָּזוֹן הַיְּדִידוּתִי.