אהבה בדרך - רינת ספיבק

אנחנו פגועים. כועסים. נוטרים טינה. רוצים לנקום. לפעמים גם מוציאים את הנקמה לפועל כדי להירגע. לאן זה מוביל אותנו?

הספר האור בקצה הוא מסע רגשי ומחשבתי יוצא דופן. הוא עובר דרך הפסיכולוגיה של הכאב, הסוציולוגיה של השנאה, הקולקטיביות של הטינה, והתשוקה הכל־כך אנושית — לנקמה. 

אבל הספר הזה הוא לא רק חפירה בתהומות. הוא חיפוש עמוק – לפעמים כואב – אחר האפשרות לתיקון. לא מתוך סליחה מזויפת, אלא מתוך הבנה. מתוך אחריות. מתוך רצון לשרוד את המקום שאנחנו חיים בו, כפרטים וכקולקטיב. 

ספרם של טובה הרטמן ויהודה שוחט נוגע בחוויות של כולנו משבעה באוקטובר 2023 ואילך, אבל גם בחיי היום־יום, בדברים הקטנים שגורמים לנו להתפוצץ, עד שאנחנו לא מסוגלים עוד להכיל, תוך שאנחנו נכנסים למעגל סבל שממנו כולנו נפגעים. 

באמצעות עשרות ראיונות עומק ומונולוגים מטלטלים, האור בקצה הוא לא עוד ספר תיאוריה: הוא מראָה, לעיתים עקומה, לעיתים בוערת, אבל תמיד אנושית.

פרופ' טובה הרטמן היא דיקאנית החוג למדעי הרוח והחברה בקריה האקדמית אונו. זהו ספרה השישי.

יהודה שוחט הוא מרצה בקריה האקדמית אונו, סופר ועיתונאי. זהו ספרו הרביעי.

ספר זה מכיל את הזרעים לכל המשך חשיבתו של מלצר. המושגים הקלייניאניים של הזדהות השלכתית ושל העולם הפנימי מתרחבים דרך ההשקפה המלצריאנית על אודות ״ההיסטוריה הטבעית״ של האנליזה, זו המתקדמת ברצף של שלבים שמתחקים אחר התפתחות יחסי האובייקט המוקדמים. לאחר שהסיטואציה האנליטית מתבססת, ניתן למיין את הבלבולים הגיאוגרפיים ובין האזורים של העצמי הילדי ביחסיו עם האובייקטים הפנימיים, ניתן לעבד חרדות דיכאוניות על סף העמדה הדיכאונית ובמסגרת תהליך הגמילה ניתן לבצע אינטגרציה של היבטים שפוצלו מהעצמי. ספר זה ימשיך לשמש כטקסט עיוני בסמינרים קליניים וטכניים ובכאלה העוסקים בפסיכופתולוגיה, וילווה את מסעם של העוסקים בפסיכואנליזה בתור ״פעילות אנושית״.
קלרה נמאס, פסיכואנליטיקאית, בואנוס איירס

תיאור יוצא מן הכלל של השלבים השונים והמורכבים של התהליך הפסיכואנליטי. המחבר מצליח להעביר את ניסיונו רב השנים באנליזה של ילדים ומבוגרים בדרך מתוחכמת ובדרגת הנחישות של אומן שעבודתו מצליחה לשקף באופן מלא את המהות האמיתית של חזונו.
ליאון גרינברג, יו״ר לשעבר של ההתאחדות הפסיכואנליטית הבינלאומית (IPA), הקדמה למהדורה הספרדית

זהו ספר מדהים, בעל מבנה ברור ומסר עמוק ומורכב. ברובד הראשוני הנוסחה נדמית פשוטה - איסוף ההעברה, התרת הבלבולים הגיאוגרפיים ובין האזורים, צליחת סף העמדה הדיכאונית והגמילה – נוסחה שניתן ליישם בטיפול בילדים ובמבוגרים כאחד, ושניתן לראות הן ברמת הפגישה הבודדת הן ברמת התהליך הפסיכואנליטי בכללותו. עם זאת, ברגע ששוקעים לתוך הפרטים בספר מתגלה מעיין נובע אמיתי של רעיונות עשירים ומעוררי מחשבה.
מרים בוטבול, חברה מייסדת בקבוצה הפסיכואנליטית של ברצלונה

יצירת מופת מכוננת. ההתפתחות של ההעברה-ההעברה הנגדית הופכת ללב ליבה של השיטה האנליטית וכל כתבי מלצר הבאים מציגים תוספת מעשירה לתפיסה בסיסית זו.
הוגו מרקז, מריה אלנה פטרילי ומאורו רוזטי – קבוצת ראקר, ונציה

ברור בלי להיות דוגמטי; מדריך מטעמו של מי שעודד אותנו תמיד לחשוב בצורה עצמאית.
קת׳רין ארנולד, פסיכותרפיסטית של ילדים ומבוגרים, בריטניה

בכתיבה חדה ומלאת חיות ובשפה הקרובה ככל הניתן למוחשיות השלטת בעולמו הפנימי של הילד מתאר מלצר את מה שנהג לכנות ״ההיסטוריה הטבעית״ של התהליך הפסיכואנליטי. אני רואה כעת בספר ראשון זה את נקודת הפתיחה לגילוי ההיסטורי של ״הקונפליקט האסתטי״, שאותו ניסח כעבור עשרים שנה בספרו המלהיב
The Apprehension of Beauty.
ז׳אן בגין, פסיכיאטר ופסיכואנליטיקאי, פריז