להנהיג עם הלב - דליה פלדהיים

בשביעי באוקטובר 2023 קרס צה"ל תחת המהלומה שהנחית עליו חמאס. מלחמת חרבות ברזל החלה כאשר צה"ל נמצא בשפל מקצועי וכתוצאה איבד את אחד מנכסיו העיקריים - האמון הציבורי.
מה שאיפשר לצבא לשוב ולתפקד היתה ההתגייסות של העומק האזרחי של המדינה: מערך המילואים ומתנדבים. התגייסות זו נשענה על מכנה משותף רחב של הלם, תחושת חרום ושאיפת נקם, שהתבטאו באופנים שונים. מחיר המכנה המשותף הנמוך היה סטנדרט של מיליציות - החל מתופעות של נראות וכלה בסוגיות מקצועיות, מבצעיות ומוסריות.

דווקא הרבנות הצבאית היתה ערוכה היטב, חמושה בתופי מלחמה. המסר שלה, "ארדוף אויבי ואשיגם ולא אשוב עד כלותם", קידד לאחור את ממד הזמן ויצר מלחמה שכשמה כן היא: מלחמה בחרבות, מלחמה מדממת, סכסוך מקראי שקם לתחייה בשדות פלשת. מלחמה שרחוקה מכל מה שסיפרנו לעצמנו על אודותיה ועל אודותינו טרם השביעי באוקטובר.

"התפקיד שאליו גויסתי יצר התלכדות בין המקצוע הצבאי שלי להכשרה האקדמית שלי. כקצין השתתפתי במלחמה, כאנתרופולוג צפיתי בה. גם ההפך נכון - כאנתרופולוג השתתפתי במלחמה וכקצין צפיתי בה"

מהי חמלה רדיקלית? היא אינה אהבת שוטים. היא איננה עיוורת, אלא רואה את המציאות כולה ופועלת בה בנחישות ובבהירות. היא קוראת למודעות כלפי מקורות הסבל ומזהירה מפניהם ומפני כל פעולה שנובעת מהם, ועל כן היא מחויבת לאתיקה של אי-אלימות.

הבודהיזם המעורב חברתית מתבונן בחברה, בְּמועקוֹֹת המודרניוּת, ומבקש להעניק להן מענה שבאותה מידה הוא על-זמני ורלוונטי לעת הזאת. בספר זה נרקמים מתוך כך רעיונות ופרקטיקות בודהיסטיים עם הגות ביקורתית מודרנית, לכדי קווי יסוד של אוטופיה חברתית, חינוכית ואישית. היא רלוונטית ביותר כאן ועכשיו, בישראל ובעולם, כשבּוּרוּת, סלידה והשתוקקות פועלות בעוצמה בתודעה האנושית ומתמצקות אל תוככי מוסדות החברה. הן מתבטאות בַּשגרה בנרקיסיזם ובניתוק, בפוליטיקה פופוליסטית, בתפיסות חינוכיות וטיפוליות מנוכרות, בצרכנות חסרת רסן; במה שהמחבר מאבחן כדוּקְְּהָָה החדשה: חוסר הסיפוק, המכאוב והסבל של ימינו.