יכולנו להיות נהדרים - מירי שחם

עלילת הספר העבריות כואבת מציגה אירועים וחומרים היסטוריים אמיתיים לצד מצבים מומצאים־בדיוניים. היא מתמקדת בדמותו הטרגית של הרקדן החידתי ברוך אגדתי. ולצדו דמויות משניות – סופרים, משוררים, ציריים, אספני אמנות, מבקרי אמנות ומוזיקה, שחקני ובמאי תיאטרון – שחיו ויצרו בתל אביב בשנות ה־20 וה־30 של המאה שעברה. כולם עסקו בחיפוש אחר מרכיבים של עבריוּת בתחומי התרבות השונים. העבריוּת נתפסה כתופעה המביאה לתמורה חילונית בתפיסה המסורתית של ה"יהדוּת" בתפוצות. זו נחשבה רחוקה הן פיזית, הן אינטלקטואלית, מייחודה של התרבות העברית המודרנית הנוצרת בארץ ישראל ובמיוחד בתל אביב. 

הקרבה המקצועית והאישית של הדמויות מאפיינת טרגיוּת. היא משקפת את אכזבתם מהיחס שזכו לו מידי פוליטיקאים ומעמיתים למקצוע. תוכן השיחות שהם מנהלים בדיוניהן מבוסס על זיכרונות שכתבו ועל התבוננות חודרת ברישומים ובציורים בני התקופה תוך ניתוחם הצורני והאיקונוגרפי. 

שתי גישות קוטביות מאפיינות את התקופה: מחד גיסא אינדיבידואליזם בורגני ומאידך גיסא קולקטיביזם. חלוצי. אגדתי, ממוביליה של הראשונה, מייצג את מאבק הדמויות היוצרות לשימוּר ההיבט האינדיבידואלי ביצירותיהם וכמו כן את כישלונם, בכניעתם לגישה השנייה שהייתה למקובלת ונחשבה "נכונה". 

זהו ספר פרוזה שני של אליק מישורי, היסטוריון אמנות, מבקר וחוקר מקורות האמנות הישראלית וזיקתה למסורת היהודית ולמחשבה הציונית. בין ספריו: לפסל אומה בוריס שץ פוגש את מחמוד מוח'תאר (רסלינג, 2024); מ"אפקים חדשים" ל"רוח אחרת" : אמנות ישראלית 1988-1948 (רעננה : למדא – ההוצאה לאור של האוניברסיטה הפתוחה, 2019); Secularizing the Sacred: Aspects of Israeli Visual Culture (Brill, 2018)

לפעמים כדי למצוא את הדרך הביתה צריך ללכת עד קצה העולם.

דניאל רק רוצה שקט.

מאז שחזר ממלחמת לבנון הוא נושא בתוכו לילות חסרי מנוחה, שמות של חברים שלא שבו ודממה כבדה. המשתלה הקטנה שהקים נהפכה לכל עולמו: בין רוזמרין לערוגות הגינה הוא מטפל בצמחים ומוצא בהם שלווה שאינה תלויה באיש.

ואז מופיעה ריקי, אישה מן העולם האחר: יפה, פצועה וסוערת. היא פורצת לחייו כסופה, ובתוך זמן קצר הוא מוצא את עצמו כבר נשוי, בבית חדש. השנים עוברות, נולדים אסף ומאיה, וההבטחה הגדולה מתפוררת.

הבית שנדמה תחילה למקלט נהפך לזירת כאב.

כשהסערה הפנימית גואה ומאיימת להטביע אותו, דניאל עוזב. תיק גב, מעט כסף, טיסה אחת. בלי יעד. בלי לדעת שתקווה יכולה לנבוט גם באדמה חרוכה.

בכתיבה רגישה ופיוטית, פראית לעתים, שרה אהרוני טווה רומן עז ונוגע ללב על אהבה שמרפאת צלקות, על שתיקה שמדברת בקול רם ממילים ועל הדרך הארוכה חזרה הביתה, שלפעמים עוברת דרך קצה העולם.

הרומן השביעי של הסופרת עטורת השבחים הוא מסע של כאב, תעוזה, סליחה ואור, שיישאר עם הקוראים זמן רב אחרי שיהפכו את העמוד האחרון.

- עמיחי שלו

שרה אהרוני, מחברת רבי-המכר הנערה מח'ומיין, עד שאיינשטיין בא, שתיקה פרסית, אהבתה של גברת רוטשילד, כשהשמים התקרבו לאדמה ואהבתה של סלטנאת, זכתה בשלושה פרסי ספר זהב, בשלושה פרסי ספר פלטינה ובפרס סטימצקי.