הנבדל של האהבה - רוני סומק

במוקדם או במאוחר, כל אחד ואחת מאיתנו מוצאים את עצמנו נוכח מצב חדש ומטלטל: אדם יקר שחי בקרבתנו הלך לעולמו, איננו עוד בין החיים. במצב כזה, מה יהיה מקומו של אותו אדם לאחר חייו בתוך הסיפור הנמשך של חיינו אנו?

זו אינה שאלה פשוטה. בדרך כלל אין לנו תשובה מן המוכן. ספר זה מבקש להציע גישה כללית כלפי המצב הזה, שבו אדם חי עומד נוכח אדם אחר לאחר חייו.

האחריות למקומו של אדם לאחר חייו מונחת על כתפי החיים אחריו. ביסוד הגישה המוצעת כאן לשאלת היחס אל אדם לאחר חייו, עומד מושג הנוכחות. אדם יכול שלא להיות קיים בין החיים, אבל באותה שעה נוכח בנפשותיהם, במחשבות עליו, ברגשות אליו, במעשים לכבודו.

הספר הזה בא להבהיר ולהסביר את מושג הנוכחות, לשפוך אור על דוגמאות תרבותיות רבות לתפקיד המובלע של מושג הנוכחות בחיינו ולנתח מחדש ביטויים ומנהגים המוכרים לנו מבלי שנבין אותם כראוי, כדוגמת פרידה והתמודדות. בספר יש גם דיון ביקורתי במגמות חברתיות ותרבותיות של השכחת בני־אדם לאחר חייהם והלחץ על שאריהם לצמצם את ביטויי האבלות שלהם.

מהו "העכשווי" בפסיכואנליזה? [...] מקרים גבוליים, הפרעות נרקיסיסטיות, פתולוגיות פסיכוסומטיות – בקיצור, הדומיננטיות של מבנים לא נוירוטיים הביאה להופעתה של קליניקה חדשה. קליניקה זו דורשת, לדעתי, פיתוח תיאוריה כללית על הנפש ובאופן הגיוני – פיתוח טכניקה.
אנדרה גרין

הדיאלוג המתמשך בין אנדרה גרין לפרננדו אוריברי נפרס כאן בשישה ראיונות, משנת 1991 ועד שנת 2011, הבוחנים מחדש את מכלול עבודתו של גרין.

כיצד יש להגיב על משבר הפסיכואנליזה? כיצד יש להתמודד עם האתגרים שמציב שדה קליני המשתרע כיום מעבר לנוירוזה? כיצד לאקאן, ויניקוט וביון תורמים לחידוש הבניין שהקים פרויד? כיצד יש לחבר בין התוך-נפשי לבין-אישי? כיצד תיאוריית הייצוג הכללית שגיבש גרין מסבירה את כישלונות הסימבוליזציה? כיצד יש לחשוב מחדש את המסגרת האנליטית והווריאציות שלה, בייחוד על פי מושג המסגרת הפנימית של האנליטיקאי?

החל באָפקט, עבור לשיגעון הפרטי ולעבודת השלילי וכלה בחשיבה הקלינית, אנו מלווים צעד צעד את הולדתם והתפתחותם של הרעיונות העיקריים של מי ששקד על בניית מודל תיאורטי וקליני חדש, אחרי פרויד ועם פרויד, כדי לתת מענה לאתגרי הפסיכואנליזה העכשווית. הספר מציע מבוא חי וישיר לעבודתו של אנדרה גרין ומעניק מבט פנורמי על הגותו.