מי בקע את ים סוף? היכן נקברו רחל ויעקב? מי הרג את גלית? מדוע אוכלים מצות בפסח?
על שאלות אלו מציע המקרא תשובות ברורות, אך מסתבר שעם ישראל הקדום הכיר גם תשובות אחרות ואותן מבקש ספר זה לחשוף.
רבות היו המסורות הסיפוריות שסבבו בעם ישראל הקדמון לפני שהגיע התנ"ך ספר הספרים, לגיבושו כצורתו לפנינו.
מסורות אלה לא אבדו והמשיכו את חייהן על פה - מאב לבן ומאם לבנותיה, ממורה לתלמיד ומזקן השבט לצעירים ממנו - עד שהגיעו אלינו בגלגולים מגולגלים שונים במקורות מאוחרים לתנ"ך, בספרות המדרש והאגדה, בכתביהם של סופרים יהודים הלניסטיים ובכתבי כת ים המלח, בתרגומי התנ"ך לשפות שונות ואף מחוץ לעולמה של היהדות, בנצרות ובאסלאם.
לעתים נרמזות מסורות אלה בגוף התנ"ך בהקשרים מפתיעים.
הספר שלפנינו - פרי עבודתם המשותפת של חוקר מקרא וחוקר הספרות היהודית הקדומה - מביא בלשון שווה לכל נפש שלושים מסורות מסוג זה.
ספר זה הוא אפוא מסע על מעבר לפרגוד הטקסט הכתוב וניסיון לשחזר מה שסופר בחוגי עם ישראל הקדום, גם אם לא כך כתוב בתנ"ך.