שרלוט דלבו מתעדת את רגעי האימה, את המאמצים הנואשים לשרוד ואת התמיכה ההדדית בקרב קבוצת הנשים שעימן הגיעה למחנה אושוויץ - כולן מתנגדות פעילות לכיבוש הנאצי בצרפת.
בעוצמה פואטית חריגה ביופייה, דלבו מיישירה מבט מצמית אל הזוועה ומוכיחה כי אפשר ואפשר לכתוב ספרות ושירה אחרי אושוויץ.
כעבור שנים, לאחר שלכאורה החיים חזרו אל מסלולם, היא מתחקה אחר קורותיהן של חברותיה וחושפת את הטראומה שנשאו בליבן ובגופן ואת השלכותיה זמן רב אחרי תום המלחמה.
אף אחד מאיתנו לא יחזור, הטרילוגיה של הסופרת הצרפתייה שרלוט דלבו, ניצולת אושוויץ, נחשבת כיום לקלאסיקה של ספרות השואה, ולעדוּת הנשית החשובה ביותר שנכתבה בפרוזה מאותם ימים אפלים.
"אף אחד מאיתנו לא יחזור הוא רצף של רגעים משוחזרים על רקע מציאות שאנשים שלא חוו אותה לא מסוגלים לדמיין...
איני מכיר יצירה המשתווה לזו של שרלוט דלבו, למעט אולי "גרניקה" של פיקאסו או "לילה וערפל" של אלן רנה, הניחנות באותן ענווה ושבירוּת, באותו רוך מזרה אימה.
הלחש הכואב והמטלטל הזה הוא מאותם ספרים נדירים ששומטים בבת אחת את הקוראים בתוך ארץ זרה להם"
פרנסואה בוט, ל'אקספרס