מסמך נדיר, החושף את סיפורה של ישראל שלא ראה עדיין אור.
תוך כדי קבוצות טיפול פסיכולוגי מנסים גברים צעירים, חיילי מילואים, נשים, חברות ואלמנות-מלחמה, לתת דרור לרגשותיהם הכמוסים ביותר, להזיות יום ולילה, העשויים בצבת המלחמות.
בגילוי לב נדיר מתארים המשתתפים את חלומותיהם, את שאיפותיהם ואת מציאות החיים בישראל.
הם מתמקדים על תחושותיהם העמוקות של אבדן, של צער, של גבורה ושל פחד; על יחסים משפחתיים ובין-אישיים, על יחסם לשואה ולערבים, ועל השפעת המלחמה האפשרית עליהם.
שיחותיהם של כל המשתתפים מצביעות על כך, שהחיים בצל המלחמה הם כעין חיים עם מחלה כרונית.
בעוד שהחיים נעים במסלולם הרגיל, מחשיך צל המלחמה את הנוף הפסיכולוגי של החיים בה. איש אינו יכול להתחמק מהשפעתה, למרות שרבים מנסים להתעלם ממנה.
ד"ר ליבליך מביאה את משתתפי קבוצות הטיפול שלה להכרת עצמם, ואת הקורא - להבנת משמעות החיים במדינה, בה המלחמה נמצאת ברקע הכל.