מי המציא את הגלגל - קודי קסידי

בעקבות מלחמת ששת הימים הפכה העיר העתיקה לחלק מירושלים המאוחדת והישראלית. מדינת ישראל נדרשה להתייחס לעיר ההיסטורית מלאת המקומות הקדושים לא רק כמחוז געגועים היסטורי אלא גם כמרחב תחת שליטתה. לא רק ניהול העיר העתיקה הציב אתגר גדול אלא גם הצורך לפתחה פיזית, לדאוג לשימורה, ובעיקר לקבוע מסמרות ביחס לעתידה. מהי העיר העתיקה, שאלו את עצמם הישראלים, האם רק מקום היסטורי קדוש? האם מלבד שורשי אמונתנו ו"סלע קיומנו" נמצאים בעיר העתיקה גם שורשים ציוניים וישראליים שאותם מן הראוי לטפח? לרבים היה ברור שיש לפעול במהירות ובנחישות על מנת להפוך את העיר העתיקה וסביבתה לישראליים. אך מה יש ומה ניתן לעשות עם העיר העתיקה, מרחב זר – ערבי, מוסלמי ונוצרי – כמעט לא יהודי ובוודאי שלא ישראלי?

ספרו החשוב של דורון בר עוסק במערכת היחסים המורכבת של הממסד הישראלי עם העיר העתיקה ומצביע על המאמץ הניכר שנעשה בתקופה זו לעצב את נופה הייחודי. תחת מדינת ישראל הוכנה בפעם הראשונה בתולדות האזור תוכנית מתאר והוקם גן לאומי סביב החומה; הרובע היהודי שוקם ואוכלס מחדש; ברחבי העיר העתיקה נערכו חפירות ארכיאולוגיות רחבות היקף. פותחו מקומות קדושים יהודיים, מוזיאונים ואתרי זיכרון ישראליים. שמות רחובות שונו ונעשו ניסיונות לפתח את הרובע המוסלמי, שם גם התבססה התיישבות יהודית אידיאולוגית. אתגר בפני עצמו הציבו השליטה והניהול של החראם א-שריף/הר הבית, המקום השלישי בקדושתו באסלאם, אך גם מקום בית המקדש החרב.

על אף תהליך הישראליזציה הנרחב שעברה העיר העתיקה בשנים הראשונות שלאחר המלחמה, נותרו עיקר חלקי העיר העתיקה כארץ זרה עבור רבים מהישראלים, וגם היום ביטוייה של היהדות והישראליות באזור זה מצומצמים מאוד.

פרופ' דורון בר מרצה במכון שכטר למדעי היהדות, חוקר את המקומות הקדושים העממיים והלאומיים במדינת ישראל; פרסם ספרים ומאמרים רבים על יד ושם, הר הרצל, הכותל המערבי וההיסטוריה המרחבית של ירושלים.

ספרה של אילנה לאור, הרפתקאות תאורטיות וקליניות, מהווה הרפתקה בפני עצמה. הספר עוסק בהגדרת הטראומה, בתחושות ובתופעות המתלוות אליה, כמו למשל דיסוציאציה או אקט של חיבור וגילום בפעולה. הוא מפגיש את הקורא עם החשיבה ההתייחסותית באמצעות מצבי עצמי, רגרסיה הדדית ועוד. הרפתקאות תאורטיות וקליניות מציג המשגות תאורטיות ומקרים קליניים מפורטים אשר מנהירים לקורא מהי עבודה קלינית התייחסותית. המחברת רואה את העבודה הטיפולית כסוג של תרגום ששותפים לו המטפל והמטופל, ולכן קרבת המטפל לחוויית המטופל היא קריטית לתהליך, והשימוש בשפה פשוטה ומובנת מאפשר תהליך משמעותי.

אבל מהו תהליך כזה? כיצד נדע שהצלחנו? לשאלות אלה ואחרות מתייחסת המחברת.
לאחר פתח הדבר וההקדמה על טראומה התפתחותית-התייחסותית, מובאים תשעה פרקים אשר כל אחד מהם מורכב ממאמר בנושא אחר, אבל לא מדובר באסופת מאמרים אלא בספר הממחיש התפתחות מקצועית תהליכית בתוך הטיפול ומעבר לכך. כמו כן, המילה הרפתקאות המופיעה בשם הספר מסמנת את החיוּת החיונית לכל טיפול, ואין בכך הקלת ראש ביחס למונח טראומה; נהפוכו, יש בכך אמירה ביחס לשותפות וחבירה של חוויות קושי ואובדן לצד חוויות של חיוּת מפתיעה.

ד"ר אילנה לאור היא פסיכולוגית קלינית ואנליטיקאית קבוצתית; שימשה כראשת הסניף הישראלי של IARPP- International Association for Relational Psychoanalysis and Psychotherapy, וכיום היא חברת הנהלה בארגון. לאור מלמדת ומדריכה בתוכנית לפסיכותרפיה: מסלול הליבה והמסלול ההתייחסותי באוניברסיטת תל אביב, בית הספר לרפואה. לאור כותבת על התהליך האנליטי ועל טראומות התפתחותיות-התייחסותיות; מאמריה פורסמו בכתבי עת מקצועיים באנגלית ובעברית. כמו כן פרסמה שלושה ספרי ילדים: "החברה שלי ליה", "עילי והסוס המתאים" ו"הממלכה". מטפלת בקליניקה פרטית בתל אביב

"יש דבר אחד שהופך את המדינה שלנו למקום חשוב: העובדה שהונגריה היא חממה, שבה נערכים ניסויים לפוליטיקה השמרנית של העתיד... מקום שבו לא רק דיברנו על הבסת הליברליזם הפרוגרסיבי ופנייה לכיוון פוליטי נוצרי־שמרני, אלא המקום שבו גם עשינו זאת בפועל" (ויקטור אורבן)

שמו של ראש ממשלת הונגריה מעורר אמוציות מימין ומשמאל. בעולם שבו הלאומיות והמסורתיות נלחמות בטשטוש הגבולות הפרוגרסיבי, בולטת עמדתה העקבית של הונגריה בעד בדלנות, נגד מדיניות ההגירה של האיחוד האירופי ובעד ערכי דת, לאומיות ומשפחה. יש שיתארו את אורבן כאצבע בסכר עכור ומסוכן, ויש שיתארו אותו כדיקטטור מתוחכם, אך על דבר אחד אין חולק: המאבק שהוא נוטל בו חלק מרכזי יקבע לאן מועדות פניה של הציוויליזציה המערבית כולה.

ספר זה מתחקה לראשונה אחר שורשיה וביטוייה של "דוקטרינת אורבן". מתוך בקיאות בהיסטוריה ההונגרית ומתוך היכרות אינטימית עם הדימוי העצמי ההונגרי, חושף תמיר ורצברגר את מה שאורבן רואה כשליחותו - לנשל את ה"נאו־קומוניזם" ממוקדי הכוח, להקים מבצר פטריוטי בלב היבשת ולהפוך את הונגריה למקרה מבחן מוצלח של חברה שמגינה על הקדוש והיקר לה, ועדיין לכל אזרח יש בה מקום.

• כיצד מדיניות ההגירה המחמירה של אורבן תשפיע על אירופה?
• האם הרפורמות שביצע במערכת המשפט מחלישות את הדמוקרטיה?
• מה יכול למנוע את הקרע בין הונגריה לאיחוד האירופי?
• איזה שיעור צריכה ללמוד ישראל מהמודל ההונגרי?

תמיר ורצברגר הוא מנהל קשרי החוץ של הליגה לפעולה והגנה באירופה, סרן במיל' ומומחה ליחסים בין־לאומיים ולפוליטיקה אירופית. הוא נולד וגדל במושב לימן שבגליל המערבי, וחי כיום בבודפשט. בעל תואר ראשון במדעי המדינה והמזרח התיכון ותואר שני ביחסים בין־לאומיים.