בגיל 27, לבד בירושלים ואחרי גירושים כואבים, הצטרפה
אילנה קורשן למועדון הקריאה הגדול בעולם. זה מועדון קריאה גברי ברובו, שונה משאר המועדונים.
משתתפיו קוראים רק ספר אחד במשך שבע שנים וחצי: דף יומי של התלמוד.
התלמוד ליווה את קורשן בבית ובעבודה, בריצת הבוקר ובנסיעה באוטובוס, בתקופות משבר ומצוקה וברגעי אושר ושמחה.
שיחותיה עם חכמיו הדעתנים לא פסקו לרגע ולא פסחו על שום נושא, מרומנטיקה ועד אסטרולוגיה. כאשר סיימה את המסכת האחרונה, שנים ארוכות לאחר שיצאה לדרך, חייה היו שונים לגמרי. קורשן היתה נשואה שנית ואם לשלושה ילדים, ובכל היריון הציץ כרך תלמודי מעל בטנה המתעגלת.
ים של דיו הוא סיפור על שברון לב והומור, על אהבה ואובדן, על נישואים ואמהות, על כוחם של לימוד והתבוננות עצמית.
בסיועו של התלמוד, קורשן נעשית למדריכה בהירה וקשובה שמראה לנו שתמיד אפשר ללמוד ולהתאהב מחדש.
הספר זכה לביקורות טובות ולפרסים יוקרתיים, ביניהם פרס סמי רוהר לשנת 2018.