התחבר | משתמש חדש | אורח/ת | מעקב הזמנות | יצירת קשר
לוגו דני ספרים
שירות ומכירות
02-6248293 
(0)
משלוח חינם בקנייה מעל 199 
באתר זה ניתנת לעיתים הנחות על המחיר הקטלוגי. הנחות אלו אינן מבצע. מבצעים מתקיימים מעת לעת לתקופה מוגבלת, כמפורסם באתר ובהתאם לתקנון.
  • לשון החוק ושפת הילדים - טליה דיסקין

לשון החוק ושפת הילדים - טליה דיסקין

מק"ט מוצר: 124600100349
לשון החוק ושפת הילדים: משפט וחברה בעיתונות הילדים בעשור הראשון למדינת ישראל.

העשור הראשון למדינת ישראל, וברקעו המעבר מיישוב למדינה, היה תקופה מכוננת מבחינת יחסי הגומלין שבין המשפט לחברה, הפוליטיקה, הכלכלה והתרבות. בשנים אלה נקבעו הסדרים חשובים, בהם כאלה שהיו זמניים ואחרים שנותרו על כנם ועיצבו את דיוקנה של החברה בארץ בעשורים הבאים.

הקמת מדינה היא פרויקט ל’גדולים’. שידוד מערכות ארגוני ותדמיתי כמו זה שנעשה בישראל הצעירה - כינון שלוש רשויות השלטון, קליטת מאות אלפי העולים, הקמת המנגנונים להתמודדות עם הקשיים הכלכליים, החברתיים והביטחוניים שפקדו אז את החברה בישראל, והחתירה לגיבוש זהותה של המדינה - כל אלה היו נחלת דור המבוגרים. אבל, לצדם, התקיימה באותה העת גם תרבות הילדים, ולעיתוני הילדים היה חלק משמעותי בה.

הספר לשון החוק ושפת הילדים מתאר את דמותה המתהווה של החברה היהודית=ישראלית באמצעות תגובתם של עיתוני הילדים המרכזיים שנדפסו אז בארץ למציאות המשפטית-חברתית של התקופה, מבעד לעדשותיהם הייחודיות.

הספר מתמקד בעיתוני הילדים המרכזיים בעשור הראשון לקיומה של מדינת ישראל: ‘דבר לילדים’, ‘משמר לילדים’, ‘הצופה לילדים’ ו’הארץ שלנו’. עיתונים אלה, שנבדלו זה מזה בהטיותיהם האידיאולוגיות, המגזריות והפוליטיות, היו אחד ממוקדי תרבות הילדים בישראל, חלק חשוב בשגרת הפנאי שלהם. הם ביקשו להנעים את זמנם של הילדים, וגם היו סוכני אקטואליה בולטים וראו עצמם כמי שתפקידם לחנך את ילדי התקופה.

המחברת פורשת בספר יריעה רחבה של המארג התרבותי שבתוכו צמח דור הילדים הראשון שגדל במדינת ישראל, מתחקה אחר הדרכים הגלויות והסמויות שבהן הנחילו העיתונים לקוראיהם ערכי משפט וחברה, ועומדת על האופנים שבהם עיצבו את יחסם למשפט, בכלל, ולשלטון החוק, בפרט.
מחבר/ת טליה דיסקין
מק"ט מוצר 124600100349
שם יצרן אוניברסיטת בן גוריון
זמן אספקה 4-8 ימי עסקים

אולי יעניין אותך גם

  • הבית בקצה המדינה

    "אמא, אין ברירה, מוכרחים לעזוב", הפצירה בת הקיבוץ באימהּ בבוקר ה-7 באוקטובר. השתיים, כמו כמעט כל תושבי חניתה והיישובים בגבול הצפון, עזבו את ביתן בלב כבד. קהילות שלמות נעקרו ונדדו ברחבי הארץ. ישראל יצרה בשטחה הריבוני רצועת ביטחון ריקה מתושבים – אירוע חסר תקדים בתולדות הציונות. במשך שנה נכתשו היישובים הנטושים באש חזבאללה. בצפון שררה תחושה כבדה של הפקרה.

    חניתה נוסדה במאמץ עצום של התנועה הציונית, במטרה להבטיח את גבול הצפון של המדינה היהודית העתידית. במלחמת השחרור, פונו ילדי חניתה ברפסודה לחיפה, מחשש לפלישה מלבנון. הילדים הללו, כיום סבים וסבתות, לא העלו על דעתם, שלאחר יותר מ-70 שנה, שוב ייאלצו לעזוב את הבית לחודשים ארוכים.

    הבית בקצה המדינה פורשׂ את הסיפור המטלטל של חניתה מיום הקמתה, סמל ההתיישבות של חומה ומגדל, ועד הפינוי הגדול, המלחמה הקשה בצפון והחזרה המרגשת הביתה. זהו סיפורה של קהילה שורשית, מלח הארץ, ושל כיתת הכוננות הנועזת של חניתה – היחידה שהתעקשה להשאיר בידה את הנשק והצילה את הקיבוץ משריפות ענק במהלך המלחמה.

    מדוע הוחלט על פינוי הצפון ונטישת כל היישובים? מדוע הפינוי נמשך זמן כה רב? מדוע פתחה ישראל בלחימה עוצמתית מול חזבאללה רק כשנה לאחר הפינוי? מה משמעות הפינוי ביחס למושכלות היסוד של הציונות והתנועה הקיבוצית? ואילו אתגרים עומדים בפני הקהילות עם החזרה הביתה?

    ניצן הורוביץ הוא עיתונאי, יוצר דוקומנטרי ופרשן לעניינים בינלאומיים. לשעבר שר הבריאות וחבר הקבינט, חבר כנסת ויו"ר מרצ. זהו ספרו השני על מלחמת 7 באוקטובר. ספרו הקודם, לכודים – מיגונית הגבורה בצומת רֵעים, זכה לשבחים בישראל ובאירופה.

     

    בשותפות עם יד יערי ויד טבנקין. 

    המחיר שלנו: 61