הרומאן דודה חוליה והכתבן (1977) הוא אוטוביוגרפיה במסווה של בדיה של אחד מגדולי הסופרים בדרום אמריקה. בספר צירוף מיוחד של בידור פופולארי וכתיבה ניסיונית. מיד עם הופעתו זכה לתגובות נלהבות והפך לאחד מספריו הנקראים ביותר של ורגס יוסה.
במרכז הרומאן פרשת אוהבים בין מאריו בן השמונה עשרה לדודתו בת השלושים ושתיים.
הפרשה מוארת באור פארודי באמצעות עלילה מקבילה: עלייתו ונפילתו של פדרו קאמאצ´ו, כותב תסכיתים בוליוויאני.
זהו איש מוזר ונלעג, החדור אמונה איתנה בשליחותו כאמן, עובד ללא ליאות, וסופו שהוא חדל להבחין בין מציאות לדמיון. שמות ממשיים מתגנבים לתוך יצירותיו, וגיבורי סיפור אחד מופיעים בעלילת משנהו.
טירופו של גיבור הרומאן ואמונתו ניצבים בניגוד גמור למורכבות הממושמעת מאוד של הרומאן עצמו, והתוצאה היא סיפורת מבריקה ומשעשעת, רב מישורית, המצרפת קומדיה חברתית עם הארות עמוקות בנושא המעשה הספרותי.