ספרה היחידי של
אמילי ברונטה, אחותן האמצעית של שרלוט ואן, נחשב לסיפור האהבה העמוק והמרגש ביותר בספרות האנגלית.
למעשה זהו סיפור על יצרים, על אהבה, אך בה במידה על שנאה, על תחושות עלבון ועל תחושות נקם כה עזות עד שאינן מרפות גם מבני הדור השני.
סיפורם הטראגי של הית'קליף וקתרין "מסופר" מפיה של המשרתת הבכירה באוזני אורח מזדמן המביא את הדברים כלשונם.
זהו מעשה בילד נטוש שנמצא מתגולל ברחובות ליברפול ואומץ על ידי בעליה של אנקת גבהים.
במשך שנות שהותו שם הוא קורבן להתעללות ולהשפלות. בתוך כך נוצר קשר עז מאין כמותו בינו לבין קתרין, בתו של בעל הבית, אהבה הפורחת דווקא בלב הערפילים של אדמת הבור הפראית והקודרת.
קדרות זו משמשת תפאורה נאותה לעלילה מרתקת ומרגשת בתוך מבנה עלילתי שאין דומה לו בספרות האנגלית כולה.