תבוסתם של הערבים במלחמת תש"ח בארץ-ישראל עודנה טרייה וצורבת בשנים 1950-1949 בבגדד בירת עיראק.
הקהילה היהודית בבגדד שרויה בחרדה מפני הרדיפות וההתנכלויות של השלטונות וההמון. לא יעבור זמן רב והיא תעלה כמעט כולה לישראל.
זה הרקע לסיפור רב עוצמה ומרתק ביותר, מסופר בעיקר מנקודת ראותו של לאבי, נער יהודי בחבלי התבגרותו, על הפרק האחרון לישיבתם של היהודים בבגדאד ועל ימיהם הראשונים בישראל. במרכז הסיפור קורותיה של משפחה אחת - בית עמארי.
לעיני הקורא נפרשת יריעה רחבה של חייה הססגוניים של בגדאד, עיר של יצרים מבעבעים בחום האקלים המדברי, ושל מדנים ותככים פוליטיים של סיעות וקבוצות למיניהן: יהודים ומוסלמים, דתיים שמרנים וחילונים מהפכנים, ציונים וקומוניסטים - הצד השווה שבהם שכולם חולמים על גאולה.
ובתחתיות מפכים זרמי המהפכה המדינית והחברתית העתידה לפרוץ בעיראק בתוך שנים אחדות, וממנה תיוולד עיראק של ימינו.