כל אדם חולם על נסיעות בעולם; כל אחד משתגע לראות את מפלי הניאגרה המיושנים ולהתאכזב מהם, או לנהור אל תמונתה של המונה ליזה ולגלות שגודלה A4.
הישראלי המצוי איננו חולם ואיננו משתגע. הוא נוסע - במיוחד בקיץ ובחורף, או בין שתי העונות, נוסע בכל מחיר ובכל הזדמנות.
אזרח המדינה מסתכל בראי ואומר לעצמו:
"אני מתחיל להידמות לתצלום בדרכון שלי, הגיעה אפוא העת לנסוע "
זהו לא רק אוסף סיפורונים על ישראלי אחד חד-הבחנה שמטייל בחו"ל.
זהו מסמך מצחיק מאין כמותו, שמתרחש בנקודת המפגש בין ציפייה לבין מימוש, בין תייר לבין בן-המקום, בין ההומור המושחז והנהדר של אפרים קישון לבין כל רסיס התרחשות במסע מעבר לים, גם הקטן והנידח ביותר לכאורה.