גבולות ארץ ישראל ומדינת ישראל - גדעון ביגר

בשנת 2003 התקיימה בלונדון הפגנה של שני מיליון משתתפים נגד המלחמה בעיראק. זו הייתה ההפגנה הגדולה ביותר בתולדות העיר לונדון, והיא הונהגה על ידי ארגונים ופעילים סוציאליסטים; אפשר לומר שהקשר בין סוציאליזם לפציפיזם היה ברור בבריטניה לכל. ספרו של אבי קליין מתאר את היווצרותו של הקשר בין סוציאליזם לפציפיזם שהתעצב בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20, והתגבש כזרם נפרד: "פציפיזם סוציאליסטי". זרם זה הדגיש שהמבנה החברתי צריך להיות מבוסס על אחווה ושוויון, ולפיו ללא צדק חברתי לא ייתכן שלום עולמי.

בשם הצדק והשלום בודק תמות בולטות כגון התנגדות לאימפריאליזם, תמיכה בעיקרון אחווה כלל-אנושית, סרבנות מצפון, עיקרון השביתה נגד המלחמה, לצד אירועים בולטים בעברה של בריטניה כמו מלחמת הבורים, מרוץ החימוש ומלחמת העולם הראשונה; באמצעותם מוסבר מדוע הפך הפציפיזם הסוציאליסטי לדומיננטי במחנה הפציפיסטי הבריטי עד סוף תקופה זו לעומת זרמים אחרים שהתחרו בו באותה תקופה (כמו למשל הפציפיזם הליברלי והפציפיזם הדתי-נוצרי), ומדוע הוא נשאר דומיננטי בה עד עצם היום הזה.

אבי קליין מבקש להסביר בין השאר את השפעת המהפך במחנה הפציפיסטי על הפוליטיקה הבריטית, את היותו אחד הגורמים שהביאו לנפילת המפלגה הליברלית ולעליית מפלגת הלייבור בשנת 1924, אשר חלק גדול מחבריה היו פעילי שלום וסרבני מצפון, כולל ראש הממשלה הנבחר שלה, רמזי מקדונלד.

ד"ר אבי קליין הוא היסטוריון ומומחה לבריטניה בעת החדשה.

תפיסת זיכרונות הילדות על פי הפסיכולוגיה האינדיווידואלית של אלפרד אדלר מפתיעה בכוח הניבוי שלה. אדלר סבר שרזי אישיותנו, המוצפנים בזיכרונות הילדות שלנו, טמונים במה שבחרנו לגלות בהם, לא במה שהם מסתירים. לטענתו, אנו יוצרים את אישיותנו לא רק על בסיס השפעות התורשה והסביבה, אלא גם בתהליך של המצאה יצירתית ושל בחירה לא-מודעת מחוויותינו בשנים הראשונות לחיינו. באמצעות זיכרונות הילדות שלנו נוכל לפתוח צוהר להבנת האופן שבו בחרנו לזכור חוויות אלה ולפרש אותן, וכך לבנות גשר מהעבר אל מציאות חיינו בהווה ואל מה שאנו שואפים או ירֵאים ממנו בעתיד לבוא.

על פי גישה זו, כל זיכרון ילדות הוא נרטיב מטפורי, מעין כמוסת אישיות, וניתוח משמעותה חושף את מגוון אפיוניה ומרכיביה: ההיגיון ה"פרטי" והשכל הישר שלנו, תמונות העולם, העצמי והזולת בחיינו, דפוסי מערכות היחסים שלנו, הסוגיות שבמרכז הווייתנו, הרגשות האופייניים לנו, צווי הפעולה המנהלים אותנו, הטעויות שבבסיס צווים אלה, רמת האינטרס החברתי שלנו, כוחותינו הסמויים מן העין, ועוד. מכלול אפיונים זה מגויס הוליסטית להשגת תכלית נפשית אחת, לוּז אישיותנו: לייצר לעצמנו בדרכנו הייחודית תחושות של ערך עצמי, של התגברות על מכשלות החיים ושל זכאות להשתייכות חברתית. חשיפת מרכיבים אלה והבנת תפקידיהם בהשגת תכלית זו היא על כן יעד מרכזי בתהליך של פיתוח מודעות עצמית.

ספרה של גיסי שריג מזמין אותנו להתבוננות עצמית מרתקת ושיטתית על בסיס זיכרונות מילדותנו. ייחודו של הספר בקישור רעיונות יסוד מהתיאוריה של אדלר להתנסויות המעשיות המוצעות בו, בהדגמות המבוססות על זיכרונות הילדות של המחברת ושל הסטודנטיות שלה, במובאות מיומני התהליך שכתבו, וכן בדיאלוגים עמן.

פרופ' (בדימוס) גיסי שריג היא מטפלת אדלריאנית בהכשרתה; היא עוסקת בחקר הגותו של אלפרד אדלר, בדגש על משמעות זיכרונות הילדות ותפקידם הנפשי. שריג פרסמה עד כה שישה ספרים, האחרון שבהם, "שובל ילדות שקוף: על זיכרונות ילדות בגישה אדלריאנית" (2016), פרשֺ את מגוון דרכי השימוש בזיכרונות הילדות בתהליך הטיפול האדלריאני.