אהוד אחי שריונר - יד שניה

אהוד מפקד גדוד הטנקים, אהוד מהג'יראדי, אהוד של ששת הימים, שיחד עם חבריו, לוחמי חטיבה 7, "הישיר מבט אל המוות…", אשר ניצב בעמדת המפקד ונפל חשוף בצריח, אהוד, של חיל השריון –

החַיִל, אשר תנופת לחימתו נמשכת ברציפות מן ההתחלה וער הסוף, ואשר לוחמיו מתמידים בקרב ללא הפסקה, גם כאשר הטנקים שלהם בוערים ומתפוצצים תחתיהם, עד שהם מכריעים את האויב.

החַיִל הרב-חילי, אשר מקפל בתוך עוצבותיו את כל חילות היבשה ומעניק להם ניידות, תעוזה, כוח הלם וקצב שריון.

החַיִל המאציל את תודעת התמרון ואת רוח השריון לשאר החילות הלוחמים תחת דגלו.

החַיִל, שעושה את מלחמות ישראל, "חיל של החשופים בצריח – בקדש, בששת הימים, ביום הכיפורים ובמלחמת ההתשה.

החַיִל הלוחם לחיים ולמוות ותור שהוא שועי ונשחק, הוא מרסק את מכונת המלחמה של האויב ומושיע את ישראל.

החַיִל המהלך אימים ואשר את ערכו המלא מכיר, אל נכון, רק האויב החוזה אותו על בשרו – חיל החילות!

אהוד, יותר משעוצב על ידי החיל המופלא הזה, עיצב אותו. הוא נמנה על בוניו והיה חלק מנשמתו. הוא לא החסיר אפילו אחת ממלחמות השריון. בכולן נטל חלק מיום שגויס ועד אשר נפל במלחמתו האחרונה – מלחמת ששת הימים. הוא לחם בפעולות התגמול, בקדש, בקרבות על שמירת הריבונות בין המלחמות ובקרבות על המים.

אידיאליסט ופטריוט, מסור ללא גבול, מחונן ומקורי ועשוי ללא חת – הנהיג, תרם וחידש בכל התחומים. הוא חישל והכין את הקפיץ האדיר שנדרך ערב מלחמת ששת הימים ודמותו רבת ההשראה הקרינה והתפשטה על פני מרחבי הפריסה והכוננות של תקופת ההמתנה והשפיעה גם על המנהיגות הלאומית, המדינית והצבאית.

משניתן האות, היה אהוד עצמו קפיץ פלדה משתחרר, שזינק עם גדודו בראש אוגדת הפלדה לאסור את קרב האיתנים המכריע של המלחמה.

הקפיץ קרס, אפס תנופתו לא נעצרה מאז והיא אצורה במסורת השריון וממשיכה להניע אותו.

סא"ל אהוד אלעד ז"ל, בן 31 בנופלו

ישראל טל