מלחמה ואסטרטגיה - יד שניה

"זה אנחנו או הם"
(עבד אל-קאדר אל-חוסייני, 1948)

הלילה שבין 7 ל-8 באפריל 1948 היה חשוך במיוחד.
אחרי השעה שתיים לפנות בוקר שככו קולות הירי בקרב על הר הקסטל, הפסגה השולטת על הדרך מן השפלה לירושלים.
עבד אל-קאדר אל-חוסייני, המפקד הפלסטיני הנערץ של יחידות אל-ג'יהאד אל-מוקדס, הרגיש כי ההסתערות של אנשיו לכיבוש מחדש של ההר – נעצרה.
עבד אל-קאדר, מתוח ועייף, החליט לעלות אל ההר בעצמו, כמעט ללא ליווי, כדי לברר מה קרה.
קצת אחרי ארבע בבוקר, סמוך לפסגת ההר, הוא התקרב – כנראה בטעות – אל עמדת הפיקוד של גדוד מוריה, מיחידות ההגנה של ירושלים, ושם נפגע מצרור ונהרג.

נפילתו בקרב על הקסטל, והאירועים שהתרחשו בהמשך אותה יממה גורלית, סימנו את נקודת המפנה שהביאה לניצחון היהודי במערכה ולמפלה הפלסטינית.

דרך סיפור חייו של עבד אל-קאדר אל-חוסייני מתאר הספר את הנתיב שהוביל את הפלסטינים אל הנכבה, החורבן.

מדוע לא זכה לתמיכה מצד כל ערביי פלסטין?
ומדוע החליטו מדינות ערב להפקיע מידי "בעלי הבעיה" (הפלסטינים) את הנהגת הלחימה בארצם? השאלות האלה – ורבות אחרות הנידונות בספר – מעסיקות עד היום את הציבור הפלסטיני, ובמידה רבה הן רלוונטיות גם לציבור היהודי בישראל.

היום, שבעים שנה לאחר האירועים, ראוי ונכון לכל ישראלי להכיר גם את הצד האחר של המלחמה המכוננת ההיא.

"זה אנחנו או הם" מתבסס על מחקר מקיף שערך דני רובינשטיין בעזרת שפע של מקורות ערביים, רובם לא מוכרים לקורא הישראלי, ועל ניסיונו רב-השנים כעיתונאי וכפרשן לענייני ערבים.

דני רובינשטיין הוא עיתונאי ותיק ("דבר", "הארץ", "כלכליסט"), מומחה לענייני הערבים והמזרח התיכון, חוקר, מרצה וסופר, זוכה פרס "סוקולוב" לעיתונות.
בין ספריו: "חידת ערפאת", "חיבוק התאנה" ו"מי לה' אלי".
 

מלחמות ישראל שזורות לבלי הפרד בביוגרפיה הפרטית שלו: הוא איבד את אביו במלחמת השחרור ב-1948, לחם במלחמת ששת הימים, נפצע (פעמיים) ככתב קול ישראל והטלוויזיה במלחמת ההתשה, הציל חיים במלחמת יום הכיפורים, דיווח מאירופה כשהטרור הפלסטיני השתולל בה וכתב על הר הגעש האנושי שהתפרץ בלילה שבו החלה האינתיפאדה הראשונה.

בתחילת מלחמת לבנון הראשונה הוא נכנס על טנק של צה"ל לביירות, ובסופה דיווח על הטבח שהיה עד לו במחנות הפליטים הפלסטיניים שבדרום העיר. אחר כך שהה במוצבים המופגזים, יצא לפשיטות  והזיע יחד עם לוחמי צה"ל בעת שנסעו בנתיבי מטעני הנפץ ברצועת הביטחון שבדרום לבנון. ב-2006, במלחמת לבנון השנייה, הצטרף למבצע מוטס בעומק השטח שבשליטת חיזבאללה.

רון בן ישי הוא חתן פרס ישראל ומבכירי העיתונאים הצבאיים בישראל. את פרס ישראל הוא קיבל בזכות עשרות שנים של סיקור ייחודי ואמין מקו האש של העימותים והמאבקים הגדולים בישראל ובעולם. בספרו הראשון, "כתב חזית", סיפר בן ישי על מלחמות של אחרים, שאותן סיקר במסעותיו ההרפתקניים ברחבי העולם. בספר הנוכחי הוא מספר עלינו, הישראלים; על מאבקנו לשרוד בסביבה עוינת ולחיות חיים נורמליים. הוא עושה זאת מזווית ראייה אישית, שחושפת אותו כאיש משפחה לא מושלם וכעיתונאי לא אובייקטיבי, שהמרדף אחר הסיפור הוא נשמת אפו. הוא מודה כי האובססיה שלו היא להיות תמיד שם עם הלוחמים – היכן שיורים – ובקרבת מקבלי ההחלטות בעת תפניות מדיניות גדולות. האובססיה הזאת הניבה את "חי במלחמה", ובו תובנות לא שגרתיות וסיפורים עוצרי נשימה שהמציאות בם עולה על כל דמיון.