זאת הברירה הטבעית של הטבע, הוא הסביר לה. כנראה שזה היה עובר פגום, וטוב שלא התפתח. והמילה הזאת פגום, היא עשתה לא עם הראש בלי שליטה, כי לא יכול להיות שהוא היה פגום, היא יודעת. הוא היה הכול חוץ מפגום, הוא היה אור, מיגל.
ימים של חול מספר את סיפורם של ידין ומוריה, זוג שדומה שנועדו זה לזה כבר בילדותם, ולא היתה להם ברירה אלא להיות כאלה, זוג. הם גדלו בהתנחלות דתית קטנה, וגם בבגרותם, כשהתרחקו ממנה, לא הצליחו להותיר אותה מאחור.
בוקר אחד מוריה מתעוררת ומגלה שהיא מדממת. בדיקה אצל הרופא מגלה את מה שהיא כבר יודעת: היא מפילה את התינוק שלה.
בימים הקרובים היא מתנהלת כרגיל - בעבודה, בפגישות - בעוד העובר הולך ונוזל ממנה.
היא אינה מסוגלת לשתף את אובדנו עם בעלה, ידין, אבל האובדן עצמו מציף את מהלך החיים המורכב של בני הזוג, שעליו היא מספרת לתינוק שלא ייוולד.
רעיה ג׳קסון זלקינד משמיעה בימים של חול קול חדש בתרבות הישראלית: קולם של צעירים שנולדו בהתנחלויות וחוו על בשרם את הטראומה של האינתיפאדה, את המחנק שבקהילה קטנה, את הוויית החיים על הקצה. כתיבתה של ג׳קסון זלקינד מדויקת ומדודה, מאופקת ונועזת. ימים של חול, ספר הביכורים שלה, זכה בתמיכת מרכז הספר והספריות.