מלחמת יום כיפור - זמן אמת.
40 שנה למלחמת יום הכיפורים.
המהדורה המעודכנת: גילויים שהותרו לפרסום.
ההקלטות האבודות. המסמכים הסודיים. היומנים החסויים. המחקרים הגנוזים.
הסודות שהסתירו מאיתנו 30 שנה.
בחמישה באוקטובר 1973, כשאלוף פיקוד הדרום שמואל (גונן) גורודיש בילה בחיפה ולא חלם על מלחמה, הגיע לגדות תעלת סואץ מש"ק המודיעין דודו כנען, הסתכל על חבריו החדשים למעוז, וידע שהוא מתבונן בחבורת נידונים למוות.
מפקדיו אסרו עליו להזהיר אותם מפני המלחמה שתפרוץ מחר בתשעה באוקטובר, כשאריאל שרון הרגיע את גורודיש והבטיח שלא יתקוף את המצרים, הוא לא גילה לו שחייליו כבר דורסים אותם עם שרשראות הטנקים אחרי שהתחמושת שלהם אזלה.
ב- 16 באוקטובר, כשמפקדיו של יצחק מרדכי שלחו אותו לחווה הסינית לחסל "כמה ציידי טנקים", הם לא גילו לו שלילה קודם לכן איבד שם מג"ד אחר את רוב לוחמיו במארב מצרי עצום.
אחרי המלחמה, כשהשבויים חזרו ממצרים ושר הביטחון משה דיין עט עליהם כדי ללחוץ את ידם, הם לא יכלו לדעת שהסיוט שלהם לא נגמר, רק מתחיל.
הרבה דברים הוסתרו מהחיילים במלחמת יום-כיפור. הרבה דברים מסתירים מהציבור עד היום.
כבר שלושים שנה גונזים צה"ל ומערכת הביטחון שורה ארוכה של הקלטות, מסמכים ומחקרים, הקשורים במלחמה.
יש מי שחושב עד היום שהציבור לא צריך לדעת מה בדיוק קרה שם, באותם 18 ימים נוראים באוקטובר 1973.
אבל רבים מחיילי המלחמה ההיא, מבכירי הגנרלים ועד אחרוני הטוראים, שאיבדו בקרבות הקשים את אמונם העיוור במערכת הצבאית, שמרו אצלם בעליות הגג, במרתפים ובכספות - הקלטות, תמלילים, יומני מבצעים, תמונות, רשימות אישיות.
רונן ברגמן ו-גיל מלצר הלכו בעקבות הארכיונים המחתרתיים והממלכתיים האלה.