המוסד והמיתוס: איך קרה שהמוסד עלה למעלה.
כאשר ניגרי רוצח קנדי בערבות אוסטרליה, תמיד יימצא העיתונאי שיכתוב כי היה זה מבצע חיסול של המוסד.
המשפט הקצר "אני מן המוסד" מופיע ברוב סרטי הריגול שהופקו בשלושים השנים האחרונות באולפני הוליווד.
"מוסד" היא המלה העברית השנייה המפורסמת בעולם, אחרי "שלום". מדוע בעצם?
כיצד קרה שהמוסד בפרט, וקהילת המודיעין הישראלית בכלל, רכשו מוניטין כאלה והפכו למיתוס של "שירותי הביון הטובים בעולם"?
התשובה נעוצה בחלקה בשורה של מבצעי מוסד, או בשמו המלא "המוסד לביון ולתפקידים מיוחדים", שהציתו את דמיון העולם והניחו את היסוד לבניית המיתוס: חטיפת אייכמן, חיסול ראשי המחבלים באירופה, שחרור בני הערובה באנטבה, המבצע האנושי שבעצם לא קשור כלל לעולם הביון - מבצע העלאת יהודי אתיופיה, כל אלה ועוד מאות מבצעים אחרים שרק חלקם הקטן התפרסם.
אפילו מחדלים נוראים כמו הערכות מודיעין שגויות - המחדל של יום הכיפורים, וכן השאננות שקדמה לגשם טילי הסקאד שנחת על ראשי אזרחי אזור א', חיסול שלומיאלי בלילהאמר או מחדל אבטחה שעלה בחייו של ראש הממשלה יצחק רבין, כל אלה לא עמעמו את המוניטין של הג'יימס בונדים כחול לבן.
גד שומרון, איש מודיעין בעבר ועיתונאי בהווה, מנסה, בעזרת דוגמאות מההיסטוריה החשאית של ישראל, לפענח את התהליך שגרם לקהילת מודיעין קטנה יחסית, של מדינה נידחת בחופו המזרחי של הים התיכון, לתפוס מקום גבוה כל כך בתודעה העולמית, ביחד, ולעתים אף לפני, ארגוני ענק עתירי ותק ומוניטין כדוגמת הסי.אי.איי. או הקה.גה.בה. ז"ל.