גרניקה, יצירת המופת של פבלו פיקאסו, נחשבת לאחת מיצירות האומנות החשובות של המאה העשרים.
ציור זה הפך לסמל של עוולות המלחמה, לתמרור אזהרה כנגד האימה והאכזריות המגולמות בה.
היצירה היא זעקת מחאה שנולדה בעקבות השמדת העיירה הבאסקית שנקראה בשם זה, אולם משמעותה עמוקה בהרבה: ציור זה היה חלק ממאבק איתנים בין צמד דמויות שהטביעו את חותמן על המאה העשרים: פבלו פיקאסו, גדול אומני המאה, יוצר שמייצג בעיני רבים את האומנות המודרנית, ופרנסיסקו פרנקו, העריץ ששלט בספרד ביד ברזל במשך ארבעים שנה כמעט.
פרנקו ניהל את הקרב בכוח הזרוע והאימה; פיקאסו - בעזרת בד ציור, צבעים ומכחול. משטרו של פרנקו נכחד ונעלם, יצירתו של פיקאסו נצחית.
הספר מלחמתו של פיקאסו מגולל את סיפורה המרתק של היצירה: החל בטבח הנורא שהביא ליצירתה, דרך נדודיה בעולם וכלה במחלוקת על המקום שבו תוצג. יצירה זו טומנת בחובה את סיפור מלחמת האזרחים בספרד, את אימי משטרו של פרנקו, את חייו הסוערים של פבלו פיקאסו ואת המשמעות החדשה שמקבלת הגרניקה בכל דור ודור.