פינלי דונובן מחסלת - יד שניה

עוד בילדותה ידעה שרה גליקמן שיש לה כישרון: היא מסוגלת למצוא נשמות תאומות ולשדך ביניהן. אבל בקהילה שבה היא חיה, בקרב המהגרים היהודים בניו יורק של תחילת המאה העשרים, תפקיד השדכנים שמור לגברים מבוגרים - והם רואים בנערה צעירה ומוכשרת איום על הפרנסה ועל המסורות שלהם. שרה לא מוותרת, ואחרי שהיא משדכת זוגות בהיחבא במשך עשור, היא מחליטה לתבוע את מקומה בקרב חבריה למקצוע ולקבל את ההכרה שהיא ראויה לה.

שני דורות לאחר מכן, נכדתה של שרה, אבּי, היא עורכת דין מצליחה ממנהטן שמתמחה בגירושין ומייצגת את שמנה וסולתה של העיר. עם מות סבתה האהובה, אבי מקבלת ירושה לא צפויה: את היומנים שבהם תיעדה שרה את השידוכים שעשתה לאורך השנים. בעודה קוראת בכרכים הדהויים, אבי תוהה מדוע הורישה לה סבתה את היומנים שלה, ומה קיוותה לגלות לה דרכם. לפתע עבודתה של אבי, שעד כה הביאה לה סיפוק ועניין, נראית לה שטחית וחסרת חשיבות, ועליה להחליט אם היא מוכנה להקריב את הקריירה המשגשגת שלה על מנת לקיים הבטחה מסתורית שסבתה הבטיחה.

השדכנית הוא השידוך המושלם בין רומן היסטורי מרתק לרומן רומנטי מרומם לב.

סיפור אפי, רב דורי, מאת העיתונאי זוכה פרס פוליצר, על שתי שושלות יהודיות – משפחות ששוֹן, וכּדוּרי – ששגשגו בשנגחאי ובהונג קונג במשך דורות וליוו את פריצתה של סין אל תוך המאה העשרים.

שנגחאי 1936. מלון "קתאי", שממוקם ברציף המפורסם של נמל העיר, הוא אחד הזוהרים ביותר בעולם. במלון שהוקם ביוזמת ויקטור ששון – פלייבוי מיליארדר וצאצא לשושלת ששון – מתארחים ידוענים מכל העולם. נואל קאוורד כתב בסוויטה שלו את טיוטת "חיים פרטיים". צ'ארלי צ'פלין בילה שם עם רעייתו לעתיד. ועל אשת החברה האמריקאית ווֹליס סימפסון נאמר שהיא הצטלמה שם ל"תמונות זוהר". וכל זאת, כאשר במרחק של קילומטרים אחדים, וקודם שאולצו להימלט מהעיר, עסקו מאו והמפלגה הקומוניסטית בתכנון מחתרתי של מהפכה.

עד שנות ה־30 של המאה ה־20 ייסדו הששונים אימפריה עסקית בסין, והתחרו בעושר ובהשפעה עם השושלת האחרת – הכדורים. שתי משפחות יהודיות אלו חלשו על העסקים והפוליטיקה של סין במשך יותר מ־175 שנה. הם גרפו רווחים ממלחמות האופיום, יצאו בשלום מהכיבוש היפני, חיזרו אחרי צ'יאנג קאי־שק, וכמעט איבדו הכול לאחר שהקומוניסטים כבשו בסערה את השלטון.

במלכי שנגחאי מגולל קאופמן את ההיסטוריה המרתקת של שתי המשפחות, ומתאר כיצד הן עוררו שגשוג כלכלי ופתחו את סין אל העולם, אך נשארו עיוורות לאי־השוויון החברתי החמור ששרר בה ולמהומה הפוליטית שעמדה לפתחם. בסיפור שמתפרס מבגדד להונג קונג, לשנגחאי וללונדון, נכנס קאופמן לחייהם ולמחשבותיהם של הגברים והנשים השאפתניים האלה, כדי לגבש סיפור על הברחת אופיום, יריבות של משפחות, תככים והישרדות.

הספר חושף את הפשרות המוסריות של הכדורים והששונים ואת ראיית הנולד, הצלחתם ונדיבותם. בשיאה של מלחמת העולם השנייה הם חברו יחד לחילוץ והגנה על 18 אלף פליטים יהודים שנמלטו מזרועות הנאצים. הם פרשׂו עליהם חסות, אבטחו את דרכם מאירופה למזרח ועזרו להם להתמקם בשנגחאי עד יעבור זעם. אף שהשהות שלהם בסין התחילה כהזדמנות עסקית, המדינה הפכה לבית שהם לא ששו לעזוב, גם לא בערב המהפכה. הבניינים המפוארים שהם בנו והעסקים המשגשגים שהם טיפחו ממשיכים להגדיר את שנגחאי והונג קונג עד היום.