סיפורן של הקורטיזנות - יד שניה

עם מסעי הצלב היגרה והתיישבה חברה אירופית בת ימי הביניים בחוף המזרחי של הים התיכון. בכך נפתח פרק של מאתיים שנה שבו הייתה ארץ-ישראל נתונה להשפעה אירופית ושימשה ראש גשר לתרבות המערב במזרח התיכון.
עניינו של חיבור זה באידאולוגיה ובארגון של מסעי הצלב, במפעלם הקולוניזטורי של הצלבנים, בהתנחלותם והתיישבותם, ובייחוד במהותו של הממסד הצלבני לכל גילוייו. מן העימות והמפגש בין הכובשים האירופים ובין האוכלוסייה המקומית, לעדותיה ודתותיה, נוצרו מסגרות קיום ודפוסי תרבות ייחודיים, שנשתקעו בהם מסורות שלטון והנהגה של מזרח ומערב, ובו בזמן נולדו יצירות מקוריות שהשפיעו על תהליכי קולוניזציה ומסגרות קולוניאליות בדורות הבאים.
פרק לעצמו, שנתרחב כדי מונוגרפיה שלמה, יוחד בספר לתולדות היישוב היהודי במאתיים שנות שלטון הצלבנים בארץ ישראל. בפרק מתוארים חיי היישוב למן הכיבוש הצלבני - התגברות העלייה לארץ-ישראל, התהוותן של קהילות חדשות מבני המקום והעולים ממזרח וממערב, יחסי העדות למסורותיהן - ועד הכיבוש הממלוכי של החוף הצלבני והרס היישוב היהודי.
הספר משלים את מחקרו של פרופ' יהושע פראוור, 'תולדות ממלכת הצלבנים בארץ-ישראל' (מהדורה שלישית, מוסד ביאליק: ירושלים תשל"א), אבל הוא עומד כולו בפני עצמו בחקר החברה הצלבנית ותרבותה, דרכי שלטונה, מערך כלכלתה ויחסה לאוכלוסייה המקומית.
איורים רבים, שמקורם בתקופה הצלבנית, ממחישים כאן לקורא את ייחודה ורבגוניותה של החברה הארצישראלית בשלטון הצלבנים.

קיומן של קבוצות מיעוט, וכן המתח והמאבקים בינן לבין אוכלוסיות הרוב, הינם עניין של קבע, שימיו כימי ההיסטוריה האנושית בכלל. אין תקופה היסטורית שלא היו בה מתחים מסוג זה ואין אזור בעולם שתושביו לא התנסו במאבקים כאלה. לכן, במבט ראשון מפתיע להיווכח, שרק לעיתים רחוקות טיפלו בכך היסטוריונים. רק לאחרונה, עם גיבושה של השקפת עולם הרואה בחיוב את הרב - תרבותיות בכל חברה אנושית, ועם גבור העניין של היסטוריונים בנושאים שאינם מגוייסים לחיזוקה של מדינת הלאום דווקא, הולך והופך תחום זה למרכזי. לפנינו חמישה עשר מאמרים שלוקטו ועובדו לפרסום בעקבות כנס של החברה ההיסטורית הישראלית ומרכז זלמן שזר. המאמרים שלפנינו פורשים משהו משלל האפשרויות הטמונות בחקר המיעוטים, הם מאפשרים הצצה אל עולמות נשכחים ואל מיגוון אנושי מרתק. הם רומזים על מציאותן של בעיות זהות מורכבות ולא מוכרות, ועל הקשיים החוזרים ומתגלעים של חיים הגונים בצוותא. הם מצביעים על תחום שרק מעט מאוד ממנו נחקר בינתיים, ומזמינים אותנו להמשיך ולעסוק בו, ואולי אף ליישם את מסקנותיו בשיגרת חיינו.