שיחות עם לוחמים - יד שניה

"זה אנחנו או הם"
(עבד אל-קאדר אל-חוסייני, 1948)

הלילה שבין 7 ל-8 באפריל 1948 היה חשוך במיוחד.
אחרי השעה שתיים לפנות בוקר שככו קולות הירי בקרב על הר הקסטל, הפסגה השולטת על הדרך מן השפלה לירושלים.
עבד אל-קאדר אל-חוסייני, המפקד הפלסטיני הנערץ של יחידות אל-ג'יהאד אל-מוקדס, הרגיש כי ההסתערות של אנשיו לכיבוש מחדש של ההר – נעצרה.
עבד אל-קאדר, מתוח ועייף, החליט לעלות אל ההר בעצמו, כמעט ללא ליווי, כדי לברר מה קרה.
קצת אחרי ארבע בבוקר, סמוך לפסגת ההר, הוא התקרב – כנראה בטעות – אל עמדת הפיקוד של גדוד מוריה, מיחידות ההגנה של ירושלים, ושם נפגע מצרור ונהרג.

נפילתו בקרב על הקסטל, והאירועים שהתרחשו בהמשך אותה יממה גורלית, סימנו את נקודת המפנה שהביאה לניצחון היהודי במערכה ולמפלה הפלסטינית.

דרך סיפור חייו של עבד אל-קאדר אל-חוסייני מתאר הספר את הנתיב שהוביל את הפלסטינים אל הנכבה, החורבן.

מדוע לא זכה לתמיכה מצד כל ערביי פלסטין?
ומדוע החליטו מדינות ערב להפקיע מידי "בעלי הבעיה" (הפלסטינים) את הנהגת הלחימה בארצם? השאלות האלה – ורבות אחרות הנידונות בספר – מעסיקות עד היום את הציבור הפלסטיני, ובמידה רבה הן רלוונטיות גם לציבור היהודי בישראל.

היום, שבעים שנה לאחר האירועים, ראוי ונכון לכל ישראלי להכיר גם את הצד האחר של המלחמה המכוננת ההיא.

"זה אנחנו או הם" מתבסס על מחקר מקיף שערך דני רובינשטיין בעזרת שפע של מקורות ערביים, רובם לא מוכרים לקורא הישראלי, ועל ניסיונו רב-השנים כעיתונאי וכפרשן לענייני ערבים.

דני רובינשטיין הוא עיתונאי ותיק ("דבר", "הארץ", "כלכליסט"), מומחה לענייני הערבים והמזרח התיכון, חוקר, מרצה וסופר, זוכה פרס "סוקולוב" לעיתונות.
בין ספריו: "חידת ערפאת", "חיבוק התאנה" ו"מי לה' אלי".
 

איך פיתתה "אמנדה" את הקצין הערבי בפריז? איך הצליחו לשבור את מדען הטילים הגרמני שעזר למצרים? מה סיכל את המבצע לגיוס ימאים ממדינות ערב? איך קשור נשיא חוף השנהב לפספוס של הזדמנות היסטורית לשלום עם מצרים? מיהו הקוסם שהרגיע את איש המוסד שנעצר בסיירה לאון? מה הקשר בין אשת השגריר האמריקאי ליהודי תימן? ואיך באמת התנהל החיפוש מסביב לעולם אחר הילד החטוף יוסל'ה שוחמכר?

ארל'ה שרף החל את דרכו בשירותי הביטחון הישראליים כשומר הראש של ראש הממשלה דוד בן־גוריון. כמעט במקרה התגלגל משם למוסד. לגמרי לא במקרה המשיך להתקדם בארגון, מדד ברגליו את מדרכות ערי אירופה במבצעים חשאיים, ובתפקידיו האחרונים שימש ראש אגף "ביצור", שפעל להעלאת יהודים מאתיופיה וממדינות ערביות ומוסלמיות, וראש אגף "תבל", שמופקד על הקשרים עם גופי מודיעין מקבילים במדינות אחרות. 

בספרו גלויות מהמוסד חושף ארל'ה שרף בשפה קולחת, מרתקת ומלאת הומור את הסיפורים שמאחורי הקלעים ומאחורי הצללים של ארגון הביון הישראלי, סיפורים שהם חלק בלתי נפרד מקורותיה של מדינת ישראל.

"ארל'ה שייך לדור שעיצב את דמותו ותדמיתו של המוסד. הוא התחיל את דרכו בתחתית הסולם ופרש אחרי שכיהן כראשם של שלשה אגפים שונים בארגון, איש מוסד אולטימטיבי. לאורך דרכו לקח חלק והיה עד לאירועים מכוננים בהיסטוריה של מדינת ישראל." שבתי שביט, ראש המוסד לשעבר