לערבייא דייאלנא.
הדיאלקטים הערביים-היהודיים במרוקו: מבניהם, שימושיהם ומגוונם.
החיבור לערבייא דייאלנא [הערבית שלנו] מוקדש כולו לחקר הדיאלקטים הערביים־היהודיים שהתכוננו במרוקו החל מן המאה השש עשרה והתבדלו לארבע קבוצות שונות kal ,ʔal ,kjal ,qa l על פי אופן ביצוע העיצור הענבלי ق / q/ ותכונות מייחדות נוספות.
שני הפרקים הראשונים מוקדשים לייחודם המורפו־פונולוגי והפונטי של הדיאלקטים בשלוש הקבוצות הראשונות, ליסודותיהם הדיגלוסיים המשותפים ולתכונות המרחיקות אותם מן הדיאלקטים הערביים שבפי המוסלמים השכנים והופכות אותם ללשונות קהילתיות אוטונומיות.
הקבוצה qal הייתה הנרחבת ביותר; היא כוללת דיאלקטים עירוניים, עירוניים למחצה וכפריים בדרום מערב מרוקו.
הקבוצה kjal התפתחה בדרום מזרח מרוקו, בתאפילאלת ובנותיה במיוחד.
הקבוצה השלישית ʔal התכוננה בקהילות המעורבות נשבהן התיישבו מגורשי ספרד ופורטוגל בסוף המאה החמש עשרה ובמאה השש עשרה כמו פאס, מכּנאס, רבאט וסאלי.
אשר לקבוצה הרביעית kal הפחות ידועה היא מורכבת מדיאלקטים ערביים־יהודיים שדיברו חלק מבני הקהילות דוברות החכּיתייה בצפון מרוקו, כמו תיטואן, טנג׳יר, ארזילה ושפשאוון, והשפיעו רבות על מבניה המוכלאים של הספרדית היהודית בקהילות אלה.
לחקר הדיאלקטים הללו מוקדש כל הפרק השלישי. הפרק הרביעי בוחן את המבנים המורפו־פונולוגיים והפונטיים של הדיאלקט הערבי־היהודי בן־הכלאיים kjal שנהג בקהילת אוג׳דה והושפע מן הערבית היהודית של הקהילות היהודיות במערב אלג׳יריה הסמוכות.
בתיעוד הדיאלקט ותיאורו הוקדש מקום נרחב ליסודות הדיגלוסיים שלו, היינו המרכיב העברי ולשון השרח המיוחדים לערבית היהודית במרוקו, וכן לפרשנות וההדרה של טקסטים נרטיביים, ביוגרפיים וסיפוריים ושל שירים מסוגים שונים, ולביאור יותר מחמישים פתגמים עם ניתוח סוציו־פרגמטי של המבעים הפתגמיים.