על הטכניקה - הרצאות מאת מלאני קליין

הדבר שהטריד את טארק יותר מכול היה אסטרטגיית ההגנה שאימץ בעל הבוסתן. שודדי המשמישים התרבו בעת ההיא, שכן רק ימים ספורים נותרו עד בואו של הסוחר המיועד לקנות את הפרי ולמכור אותו בערים הגדולות ... בשנים הקודמות, בתקופה זו ממש, הצליח לפשוט על הבוסתנים למרות השמירה הכבדה, ולשדוד מלוא חופניים מהפרי המיתולוגי. חלק מהפירות היה זולל בעצמו ואת השאר היה מחלק לחברי כיתתו. בשנה שעברה פרץ לבוסתן של אבו-לִִבְְּדֵֵה, אכל ככל יכולתו מהמשמישים, ויצא בשן ועין.

הרומאן עונת המשמישים מקים לחיים את המיתולוגיה של פרי גן העדן, על עונתו הקצרה והכמיהה אליו. זוהי ביוגרפיה מדומיינת על אדם וטבע, במקום שבו הטבע הוא חלק בלתי נפרד מן התרבות. עלילת הספר נעה בין עבר להווה, ותנועתו מכניסה אותנו לעולמו הפנימי של גיבורו טארק, לעומק תודעתו, לזיכרונות ילדותו באֻֻם אלפחם, אך גם ממפה את התמורות שחלו במקום בעשורים האחרונים – תמורות המתגלות בחדות לעינו כשהוא שב אליו לאחר היעדרות ממושכת. הכפר גדל, אך כמו הרבה כפרים פלסטיניים אחרים, המכונים ברשומות "ערים", הפך למרחב מגובב נטול מרכזים עירוניים או תשתיות, המורכב ממתחמים גדולים וחסרי פשר. ספרו של אגבאריה מציע מסע נוסטלגי שחותר תחת עקרון הנוסטלגיות, ומתמקם במרחב העמום שבין האוטופי לדיסטופי.

עונת המשמישים הוא הרומאן הראשון שנכתב על אֻֻם אלפחם, והוא שזור בהיסטוריה של הארץ וברבדים המיתולוגיים של המקום במאה השנים האחרונות.

"הרומאן המיוחד הזה מבוסס על שני מהלכים סותרים באופן מהותי. האחד הוא מעשה של קינה על העבר שאיננו, והשני הוא מעשה של התנגדות לקינה".

מהי חמלה רדיקלית? היא אינה אהבת שוטים. היא איננה עיוורת, אלא רואה את המציאות כולה ופועלת בה בנחישות ובבהירות. היא קוראת למודעות כלפי מקורות הסבל ומזהירה מפניהם ומפני כל פעולה שנובעת מהם, ועל כן היא מחויבת לאתיקה של אי-אלימות.

הבודהיזם המעורב חברתית מתבונן בחברה, בְּמועקוֹֹת המודרניוּת, ומבקש להעניק להן מענה שבאותה מידה הוא על-זמני ורלוונטי לעת הזאת. בספר זה נרקמים מתוך כך רעיונות ופרקטיקות בודהיסטיים עם הגות ביקורתית מודרנית, לכדי קווי יסוד של אוטופיה חברתית, חינוכית ואישית. היא רלוונטית ביותר כאן ועכשיו, בישראל ובעולם, כשבּוּרוּת, סלידה והשתוקקות פועלות בעוצמה בתודעה האנושית ומתמצקות אל תוככי מוסדות החברה. הן מתבטאות בַּשגרה בנרקיסיזם ובניתוק, בפוליטיקה פופוליסטית, בתפיסות חינוכיות וטיפוליות מנוכרות, בצרכנות חסרת רסן; במה שהמחבר מאבחן כדוּקְְּהָָה החדשה: חוסר הסיפוק, המכאוב והסבל של ימינו.