קרדיט

רוסיה, 17 ביולי :1918 אנסטסיה רומנוב, בתו של הצאר, מובלת על ידי המשטרה החשאית יחד עם כל בני משפחתה אל מרתף קר וחשוך בסיביר, שם הם עומדים מול כיתת יורים ומוצאים להורג. סוכני המשטרה טוענים שאיש לא שרד .

גרמניה, 17 בפברואר :1920 אישה צעירה נמשית מתעלה, רועדת מקור ומבוהלת. היא מסרבת להסביר כיצד הגיעה למים הקפואים, ובדיקה מגלה כי גופה מכוסה צלקות. כאשר היא סוף סוף מסכימה לדבר, הצעירה המסתורית טוענת שהיא אנסטסיה רומנוב, היורשת היחידה של משפחת הצאר המנוח, ששרדה את רצח משפחתה. טענתה מציתה סערה ארוכת שנים בגרמניה, ששיאה במשפט מתוקשר .

הרומן ההיסטורי המרתק אני הייתי אנסטסיה, המבוסס על אירועים אמיתיים, מלווה את ימיה האחרונים של שושלת רומנוב בימים שאחרי המהפכה, את ההידרדרות מחיי מותרות ועושר לחיים פשוטים הרחק מביתם , את היחסים שנרקמו עם החיילים שנשלחו לשמור עליהם , את התקווה להינצל והתדהמה כשהבינו שגורלם נחרץ . במקביל הוא מספר את סיפורה של אנה אנדרסון, האישה שטענה עד סוף ימיה שהיא–היא הנסיכה האבודה אנסטסיה ויצרה תעלומה שנפתרה רק שנים לאחר מותה .

אני הייתי אנסטסיה הפך לרב–מכר מייד עם צאתו לאור , ממש כמו ספריה האחרים של אריאל לוהון, שם קוד הלן   והנהר הקפוא. לוהון מיטיבה לספר סיפורים היסטוריים, מלאי דרמה ומתח, בכיכובן של נשים אמיתיות .

“הפרוזה הקולחת ורבת–ההבעה של לוהון מעבירה את הקורא אל עולם אחר, ברומן היסטורי דרמטי, מותח ומספק . “  יו–אס–איי טודיי

“מסקרן, מפתיע , סוחף ומרתק לחלוטין. אריאל לוהון פורשׂת סיפור מורכב במיומנות, בסגנון ובחמלה . “ ליסה וינגייט

כשאבישי מתחיל לשכוח בגלל המחלה הניוונית שתקפה את מוחו, רות מבינה שהיא צריכה להתחיל לזכור את מה שהייתה מוכרחה לשכוח; את מה שהכריחה את עצמה לשכוח כדי שתצליח לחיות. וכשהיא מגלה באקראי את התוכנית שהגה האיש שלה כדי לא לשכוח וכדי לא להישכח, היא מחליטה לעזור לו לממש אותה. "התוכנית להצלת אבישי" מחייבת אותה לזכור ולהיזכר, ומצליחה במידה מסוימת לפעול על החוקיות השרירותית של הזמן ולזרוע בעתיד שלה רגעים משותפים של שניהם; רגעים שבהם הזמן מאבד ממשמעותו.

ברומן רגיש ויפה, הבנוי קטעים נפרדים לכאורה שהזמן אינו מכתיב את סדר התרחשותם, משרטטת תמר נשר-רטי עולם שבו העבר וההווה מצליחים להשתנות שוב ושוב מכוחה של אהבה – אהבה בין שניים שנאלצים לזכור ומוכרחים לשכוח. שניים הבוחרים לצעוד יחד בדרך מורכבת, מרגשת ומאיימת לפרקים – שגם בסיומה ימצאו שוב זה את זה. זהו אפוא סיפור על ניצחונה של האהבה את הזמן ואת התהליכים האובדים בדרכו.

תמר נשר-רטי היא פסיכולוגית המטפלת בשירות הציבורי ובקליניקה פרטית, ומתעניינת במיוחד במערכות יחסים, בתמורות הזמן ובקשרים ההדדיים המתקיימים ביניהן. בעברה נמנתה עם מערכת "מקור ראשון", ובין השאר ייסדה את מוסף התרבות של העיתון וערכה אותו. סיפורה "סימנים חיוביים" זכה במקום השני בתחרות הסיפור הקצר של "הארץ" לשנת תשפ"ו (2026). סדר הפעולות, ספרה הראשון, נכתב במסגרת הרזידנסי לכותבים של משכנות שאננים.