אני בסדר הבית בסדר - קיי סי דיוויס

הספר המודפס במכירה מוקדמת, ברגע שהספר יגיע אלינו הוא ישלח אליכם. 
שימו לב: המשלוח מותנה בזמני ההדפסה והאספקה של ההוצאה לאור. לפרטים נוספים >

הקהילה החרדית היא אתגר למדינת ישראל. זאת לא האשמה. לא הטחת עלבון. זאת מציאות שצריך להישיר אליה מבט.

הקהילה החרדית מציבה לישראל אתגר מעשי – איך מקיימים כלכלה משגשגת ובטחון, כאשר קהילה הולכת וגדלה מקשה על המשימות האלה.

הקהילה החרדית מציבה לישראל אתגר עקרוני – אילו פנים יהיו למדינה בעוד כמה עשורים, כאשר על פי התחזית רבים מאוד מאזרחיה יהיו חרדים.

יש כאן שאלה על יכולת ההישרדות של ישראל. יש כאן שאלה על החזון והזהות של ישראל. 

מכיוון שהקהילה החרדית צומחת במהירות, זו שיחה דחופה, שיש הכרח לקיים, בלי להיבהל, בלי להתלהם, גם בלי לגמגם. ישראלים לא חרדים יגלו, ששיחה כזאת מובילה לשתי דרכים: דרך אחת היא של השלמה – הקהילה תצמח, השפעתה תגדל, התוצאה תהיה ישראל אחרת (שצריך לברר אם תוכל לשרוד). דרך שניה היא של בלימה – ניסיון לשנות את המגמה, ולחתור לעיצוב של מציאות שאינה מאותגרת על ידי הקהילה החרדית (אם זה בכלל אפשרי).

לא קל להשלים. לא קל לבלום. אבל צריך להחליט.

שמואל רוזנר הוא עורך ספרי הקיפוד והשועל, עורך אתר המדד, עמית בכיר במכון למדיניות העם היהודי. ספריו הקודמים? #יהדותישראלית: דיוקן של מהפכה תרבותית (עם קמיל פוקס), היהודים: 7 שאלות נפוצות, ושטעטל, בייגל בייסבול: על מצבם הנורא והנפלא של יהודי אמריקה. 

לאחר גילוי הביקוע הגרעיני החלו הגרמנים, ראשונים בעולם, במיזם להפקת אנרגיה מאורניום, פרויקט שיכול היה להוביל לפצצת אטום בידיו של היטלר. גם לאחר סילוק המדענים היהודים מהרייך השלישי נותרו בה קבוצות מדע מהמובילות בעולם, ובראשן עמד ורנר הייזנברג. עד 1941 חלה התקדמות מבטיחה שעוררה חרדה במערב. אולם על אף קיום משאבים ומאמץ רב־מוקדי עד לתום המלחמה, לא הוצתה תגובת שרשרת גרעינית.

נושא זה זכה לשפע של סרטי תעודה, ספרים ומאמרים, חלקם מנוגדים וסותרים. אז מה התרחש שם? מה השתבש בדרך?

מניע מרכזי לכתיבת הספר נעוץ ברצון המחבר לתהות על הפער המפתיע שבין המתבקש מפרויקט אטומי צבאי ובין מהלכים תמוהים של הייזנברג ועמיתיו.

על בסיס עבודת מחקר באוניברסיטה, שפע פרסומים ומסמכים מקוריים שנחשפו על ידי המחבר בארכיוני גרמניה, ספר מעמיק ורב־רבדים זה חודר אל נבכי ההתנהלות של מדעני הגרעין של גרמניה לפני המלחמה, במהלכה ואחריה. הספר עוקב אחר פרויקט האורניום, ובמקביל משרטט את חיי השגרה, את מרווחי הבחירה של המדענים במרחב השליטה הנאצי ואת אופן השתלבותם בו. משקל רב ניתן לקהילות המדע ולמכוני המחקר, לתהליך השיקום אחרי המלחמה ולאופן התמודדותם של אותם המדענים עם עברם.

בתום הניתוח המקיף ניתנת תשובה בהירה וממוקדת לשאלה שבכותרת הספר.

רקע מדעי ונגיש מוצג בפרק נפרד, כמו גם מסלול לסיור באתרי הגרעין הקיימים עד היום באזור ברלין.

מאז קום המדינה מתבססת מערכת היחסים בין הדרוזים בישראל לבין החברה היהודית על אסטרטגיה תועלתנית, המתעדפת את הזהות העדתית הדרוזית הצרה על פני מרכיבים לאומיים. בתמורה לשירות צבאי, הובטח לעדה שוויון זכויות, כאמור במגילת העצמאות. גישה פרגמטית זו עיצבה "אחווה יהודית־דרוזית", שהצמיחה מנהיגוּת ואליטות דרוזיות חדשות המזוהות עם המדינה. המעמד המועדף של הדרוזים, הנתפסים כמי שהם "בבחינת מוגנים", תרם ללכידות תרבותית ודתית, למרות התחרות הפנימית בקרבם. את חקיקת "חוק יסוד – הלאום" ב־2018 פירשו הדרוזים כהפרה מהותית ומעשית של מעמדם, שמידרה אותם במופגן כאזרחים "מדרגה שניה". ב־2024, בעקבות הפרעות שחוללו כוחות המשטר החדש בדרוזים בסוריה, נענתה ממשלת ישראל לבקשת מנהיגי העדה, וצה"ל פעל כדי להגן על אחיהם שם. כך נוצר מצב גיאופוליטי שהרגיע לפי שעה את התביעה למימוש הבטחת השוויון.

הספר הדרוזים בין שותפות להדרה מביא נתונים ייחודיים הממחישים את התמורות בחברה הדרוזית בעשורים האחרונים, לצד הסברים למתחים השוררים בין השיקולים התועלתניים של האליטות לבין הצורך לשמור על הזהות הייחודית של העדה ומערכת היחסים שלה עם סביבתה. חרף ההבטחה ההיסטורית לשוויון, הדירוג הסוציו־אקונומי של היישובים הדרוזיים בישראל נמוך מאוד, ולכך השלכות מרחיקות לכת על מרקם היחסים שלהם עם המדינה. 

אמל ג'מאל הוא פרופסור למדע המדינה ודיקאן הפקולטה למדעי החברה באוניברסיטת תל אביב. הוא פרסם עשרות מאמרים וספרים. מספריו האחרונים: הפעילות התקשורתית של מיעוטים לאומיים בעידן האלגוריתמי (הוצאת מכון וולטר ליבך, 2020), Reconstructing the Civic: Palestinian Civil Activism in Israel (New York: State University of New York Press, 2020)