ערב הסעודית וישראל - האני מרזוק

עַל יַד הַמִּזְבָּלָה יִקְבְּרוּ אֶת אָבִי
עַל יַד שְׂדֵה הַתְּעוּפָה בִּנְיוּאַרְק יִשְׁכַּב אָבִי
תַּחַת פִּרְסֹמֶת לְסִיגַרְיוֹת וִינְסְטוֹן הוּא קָבוּר
בּיַּצְיִאָה 14 בַּכְּבִישׁ הַמָּהִיר דְּרוֹם נְיוּ גֶ'רְזי

נחתנו בחמש בבוקר בשדה תעופה בניוארק ניו ג'רזי ולא ידענו מה לעשות. הכול היה סגור, מת. אז לפי ההוראות בשירו של אלן גינזברג נסענו דקות אחדות, הגענו לבית העלמין היהודי שהוא ואביו ועוד בני משפחה שלהם קבורים בו ומצאנו את המצבה שלו. אבל איך הוא הגיע לשם וגם לעוד שניים או שלושה מקומות?

כך התחיל המסע שלנו בעקבות קברי משוררים.

קרן אלקלעי־גוט היא משוררת, מתרגמת וחוקרת ספרות בעלת שם בינלאומי ופרופסורית אמריטה לספרות אנגלית באוניברסיטת תל אביב. היא כתבה רבות על שירה, על זיכרון תרבותי ועל המפגש המורכב בין חיים לטקסט. במהלך הקריירה הארוכה שלה באה במגע ישיר עם שירתם, חייהם ואתרי המנוחה של משוררים ברחבי העולם, מג'ונתן סוויפט ועד דורותי פרקר, ובהם גם קולות נשכחים שהחייתה בכתיבתה. היא נסעה לקברי משוררים, התעמקה בארכיונים ורכשה הבנה אינטימית וייחודית של הדרכים שבהן משוררים, או האנשים שהופקדו או הפקידו עצמם על קבורתם, מעצבים את מורשתם.

מה מניע אותנו לחפש משמעות?

כיצד פצעי הילדות, תְּקִיעוּיוֹת משפחתיות ומתנות שעוברות בין הדורות נטווים בזהותנו ומעצבים את חיינו, את עשייתנו, את בחירתנו ואת אהבותינו?

ד"ר אוֹרֶנְיָה יָפֶה־יַנָּאי, מחברת רב המכר לכל אדם יש שביל, מובילה את הקוראים בספרהּ החדש ללכת בשבילֵי משמעות למסע עמוק ומרגש – מן הפצע האישי אל הריפוי, מן הכאב לחיפוש משמעות ואהבה, ומן ההחמצה אל ההגשמה. הספר משלב תובנות טיפוליות, סיפורי מסע של מטופלים והרהורים אישיים. הוא מאפשר לקוראים להצטרף למסע פנימי לגילוי האני האותנטי, לשחרור מירושות רגשיות ישנות ולחיבור מחדש לתשוקת הריפוי ולחיים.

בכתיבה רגישה ונגישה, חכמה ופיוטית, המבוססת על ניסיון קליני רב שנים, בוחנת ד"ר יפה־ינאי את הקשרים שבין אהבה, עשייה ומשמעות ובין מורשת משפחתית ובחירה אישית, ומזמינה כל אחת ואחד מאיתנו לגלות שביל ייחודי, שבו מתגלים החיים במלואם. זהו ספר שאינו מכתיב מסלול, אלא מאפשר מציאת דרך לשינוי תודעתי, רגשי ומעשי, תוך חמלה כלפי עצמנו, כלפי הורינו וכלפי בחירות שעשינו. 

ד"ר אוֹרֶנְיָה יָפֶה־יַנָּאי, פסיכולוגית קלינית ותעסוקתית בכירה, מדריכה ומתוות־דרך בארץ ובעולם, תלמידת יהדות ודרך הבודהה. ד"ר יפה־ינאי פיתחה כלים, תיאוריות ושיטות ייחודיות, ומתמחה באבחון, בייעוץ ובטיפול, ביחידים ובמשפחות, במסעותיהם למימוש חזון ולמציאת משמעות ואהבה. כיַזמית, הקימה את מכון "אדם מילֹא", מהמובילים בארץ בתחומי המשאב האנושי, ואת חברת עמ״י לייעוץ לעסקים משפחתיים. 

ספרה הראשון, לכל אדם יש שביל, מכר עד היום כ־100 אלף עותקים ותורגם לשפות שונות. בעקבותיו הקימה יחד עם בתה, גוני ינאי יצחקי, את מרכז "לכל אדם יש שביל", הממשיך את מורשתהּ, ועוסק באבחון, בייעוץ ובטיפול בעשייה, במשמעות ובקריירה. 

בשנת 2020 יצא ספר שיריה בטנת הנפש. זהו ספרה השלישי.

לגדול במקום קטן כמו נצרת עילית אומר שאם תמצאי לך נישה מטופשת מספיק כמו אפיית עוגות ארוטיות, אילוף כלבי תצוגה או כתיבת שירים, כנראה תהיי הכי טובה בזה בעיר. בכיתה ח׳, ברגע של שיקול דעת מפוקפק, גילחתי את הראש יחד עם כל הבנים בצופים, ואחר כך אנשים הצביעו עליי ברחוב במשך חצי שנה. בתל אביב הרבה יותר מסובך למשוך תשומת לב. למען השם, אנחנו מארחים פה את כל בוגרי בתי הספר למשחק.

איה כורם נולדה במקום שלא קיים יותר ומאז התמחתה בשלל משימות אפשריות יותר או פחות, כמו למצוא דירה סבירה בתל אביב, להתאהב בבחור הנכון, להילחם בחברת תקליטים (ולנצח), לאסוף צעצועים מהרצפה, לדעת שאת לא הכי יפה כשנוח לך, ולהצטרף לקבוצת אימהות לא אוגרות. וגם לכתוב שירים.

בצודקת איה כורם מתעדת רגעים מחייה בהומור ובגילוי לב ומשרטטת תמונה מבריקה ושובת לב של מישהי שלרוב צודקת, וגם אם לא - יש לה מה להגיד על זה.

בין נסיעות להופעות בוואן שבו תמיד קר מדי או חם מדי, בילוש אחרי אחת החברות של בתה שהשאירה לה גרפיטי על הספה, והסבר די משכנע למה אמרה בעבר שהיא נמשכת אל המיקסר האדום שלה, איה כורם כתבה ספר מהנה במיוחד, שנון ומלא לב על נשיות והורות, קריירה ואהבה, ועל החיים במקום לא יציב ששובר את ליבך אבל גם מחבר אותו מחדש.

ספר זה מכיל את הזרעים לכל המשך חשיבתו של מלצר. המושגים הקלייניאניים של הזדהות השלכתית ושל העולם הפנימי מתרחבים דרך ההשקפה המלצריאנית על אודות ״ההיסטוריה הטבעית״ של האנליזה, זו המתקדמת ברצף של שלבים שמתחקים אחר התפתחות יחסי האובייקט המוקדמים. לאחר שהסיטואציה האנליטית מתבססת, ניתן למיין את הבלבולים הגיאוגרפיים ובין האזורים של העצמי הילדי ביחסיו עם האובייקטים הפנימיים, ניתן לעבד חרדות דיכאוניות על סף העמדה הדיכאונית ובמסגרת תהליך הגמילה ניתן לבצע אינטגרציה של היבטים שפוצלו מהעצמי. ספר זה ימשיך לשמש כטקסט עיוני בסמינרים קליניים וטכניים ובכאלה העוסקים בפסיכופתולוגיה, וילווה את מסעם של העוסקים בפסיכואנליזה בתור ״פעילות אנושית״.
קלרה נמאס, פסיכואנליטיקאית, בואנוס איירס

תיאור יוצא מן הכלל של השלבים השונים והמורכבים של התהליך הפסיכואנליטי. המחבר מצליח להעביר את ניסיונו רב השנים באנליזה של ילדים ומבוגרים בדרך מתוחכמת ובדרגת הנחישות של אומן שעבודתו מצליחה לשקף באופן מלא את המהות האמיתית של חזונו.
ליאון גרינברג, יו״ר לשעבר של ההתאחדות הפסיכואנליטית הבינלאומית (IPA), הקדמה למהדורה הספרדית

זהו ספר מדהים, בעל מבנה ברור ומסר עמוק ומורכב. ברובד הראשוני הנוסחה נדמית פשוטה - איסוף ההעברה, התרת הבלבולים הגיאוגרפיים ובין האזורים, צליחת סף העמדה הדיכאונית והגמילה – נוסחה שניתן ליישם בטיפול בילדים ובמבוגרים כאחד, ושניתן לראות הן ברמת הפגישה הבודדת הן ברמת התהליך הפסיכואנליטי בכללותו. עם זאת, ברגע ששוקעים לתוך הפרטים בספר מתגלה מעיין נובע אמיתי של רעיונות עשירים ומעוררי מחשבה.
מרים בוטבול, חברה מייסדת בקבוצה הפסיכואנליטית של ברצלונה

יצירת מופת מכוננת. ההתפתחות של ההעברה-ההעברה הנגדית הופכת ללב ליבה של השיטה האנליטית וכל כתבי מלצר הבאים מציגים תוספת מעשירה לתפיסה בסיסית זו.
הוגו מרקז, מריה אלנה פטרילי ומאורו רוזטי – קבוצת ראקר, ונציה

ברור בלי להיות דוגמטי; מדריך מטעמו של מי שעודד אותנו תמיד לחשוב בצורה עצמאית.
קת׳רין ארנולד, פסיכותרפיסטית של ילדים ומבוגרים, בריטניה

בכתיבה חדה ומלאת חיות ובשפה הקרובה ככל הניתן למוחשיות השלטת בעולמו הפנימי של הילד מתאר מלצר את מה שנהג לכנות ״ההיסטוריה הטבעית״ של התהליך הפסיכואנליטי. אני רואה כעת בספר ראשון זה את נקודת הפתיחה לגילוי ההיסטורי של ״הקונפליקט האסתטי״, שאותו ניסח כעבור עשרים שנה בספרו המלהיב
The Apprehension of Beauty.
ז׳אן בגין, פסיכיאטר ופסיכואנליטיקאי, פריז