עֵרָן כְּבָר גָּדוֹל וְהוֹלֵךְ לַגַּן, אֲבָל הוּא עֲדַיִן לוֹבֵשׁ חִתּוּל.
כְּשֶׁהוּא מְגַלֶּה שֶׁחֲבֵרוֹ הַטּוֹב יוֹאָב מִשְׁתַּמֵּשׁ בַּשֵּׁרוּתִים, גַּם הוּא רוֹצֶה.
אֲבָל גַּם אִם מְאוֹד מִתְחַשֵּׁק, לֹא תָּמִיד קַל לְשַׁנּוֹת הֶרְגֵּלִים...
סֵפֶר עָדִין וְכוֹבֵשׁ, מֵאֵת הַסּוֹפֵר וְהַמֻּמְחֶה לַגִּיל הָרַךְ
רַן כֹּהֵן־אַהֲרוֹנוֹב.
בְּלִוּוּי אִיּוּרֶיהָ הַמַּרְהִיבִים שֶׁל
לִיאוֹרָה גְּרוֹסְמָן, כַּלַּת עִטּוּר אַנְדֶרְסֶן וּמִבְּכִירֵי הַמְּאַיְּרִים בְּיִשְׂרָאֵל.
דפי קרטון