ג׳ונתן פראנזן חדל להאמין בכוחה וברצונה של הציוויליזציה להציל את עולמנו מפני קריסה סופית ומוחלטת שצפויה לנו בשל פשעי ההתנהלות בתחום האקלים ובתחום שימור הסביבה. מסקנותיו קשות אך חד משמעיות; עתה הוא מבשר לנו כי נמוג הסיכוי להציל את העולם מפני התאבדות אקולוגית.
בעלי הכנף, עולמם וקסמם, ומסתרי הספרות הם שתי אהבותיו הכובשות של פראנזן.
בקובץ מסותיו האחרון הקץ של קץ העולם הוא מעניק לקוראים עוד מפתחות להבנת סודות ההיקסמות.
פראנזן, כדרכו, אינו שש לאמץ את ההנחות המקובלות על הסוגיות ועל התחומים המעסיקים אותו.
כדרכו הוא כן וישיר, אירוני ואינו נרתע ממסקנות קשות ומאיימות. כנות זו מוליכה אותו גם להודות בפה מלא בשגיאותיו שלו, בציפיותיו שלא התגשמו.
פראנזן קנה את עולמו בזכות כתיבתו הספרותית פורצת הדרך ודבק גם בצווי “החיים השניים״ שלו. חייו של מסאי נועז שאינו ירא מן המסקנות שאליהן תהיותיו מובילות אותו.
סיפורי מסע אל מקומות מרתקים, ציפורים נדירות שמעשירות את רשימת בעלי הכנף שפגש פראנזן, והוא מרבה להתהדר בהן, ודיון מרתק על מלאכתו של המסאי, בין הספרות לעולם הקשה המאיים לכלות את כולנו - אלה מזומנים לקורא בפרקי הקץ של קץ העולם.