"בעצם, רק בדרך נס, לא החניקו שיטות ההוראה המודרניות את הסקרנות הצרופה לתקור ולדרוש. כי מלבד עידוד, זקוק צמח עדין זה, בראש וראשונה, לחופש. בלעדיו הוא נידון, לבטח, לקמילה ולכליון"
אלברט איינשטיין
"מערכת החינוך, שהיא המערכת השמרנית, הנוקשה והממוסדת ביותר בחברתנו (אני משתמש במונחים אלה למטרת תיאור ולא כביקורת), התוכל מערכת - חינוך כזאת להתמודד עם הבעיות האמיתיות של החיים המודרניים. או שהלחצים העצומים לקונפורמיות ולנסיגתיות הפועלים בחברה זו, ישעבדוה למטרותיהם?
היעבור החינוך לידי חברות - מסחריות וחדשניות המסוגלות להיענות לצרכיה ולתביעותיה של החברה - לחברוח מסחריות אשר בהן פיתוח "מיכשור" יעיל ללמידה.
יהיה מקור להפקת רווחים ? אינני יודע. מתוך שאלות אלה, יבין הקורא שלדעתי עומדת כל מערכת החינוך שלנו בפני משבר - בפני הכרעה גורלית.
שני חלקיו הראשונים של הספר הינם, כך אני מקווה, מעשיים מאוד ; מוצעות בהם דרכים מסוימות שבאמצעותן יוכלו מורים רבים להסתכן בניסויים עם כיתותיהם.
בחלק השלישי מובא מקצת מן הביסוס המושגי לניסויים כאלה.
החלק הרביעי מפליג אל תחום ההשלכות האישיות והפילוסופיות של הגישה כולה.
החלק האחרון והאפילוג מחזירים את הקורא אל הקרקע, בהציעם תוכנית כיצד לחולל במערכת - החינוך שינוי - תוך - הכוונה - עצמית, ובהציגם תוכנית כזאת, בראשית ביצועה "
קארל ר' רוג'רס - פברואר 1969.