חרדי וטוב לו

פרידה וגירושים הם מהאירועים המטלטלים בחיי אדם, צומת גורלי המשפיע על ההורה, על הילדים ועל המערכת המשפחתית כולה. האם אפשר למצוא צמיחה בתוך השבר?

הספר מעבר לשבר מתמקד בליבת החוויה האנושית של ההורה מתוך מבט מעמיק על התהליכים הרגשיים וההוריים המתרחשים במהלך פרידה, גירושים והשנים שאחריהם. הספר, שנכתב על ידי כשלושים מטובי המומחים בנושא מתחומי הפסיכולוגיה, העבודה הסוציאלית, הטיפול באמצעות אמנויות והמחקר, משלב ידע תיאורטי, קליני ומחקרי עדכני. הוא נע בין התבוננות מעמיקה במשבר ובשינוי לבין מבט מעצים ומלא תקווה על האפשרויות לצמיחה ולהתפתחות חיובית.

מעבר לשבר הוא ספר ראשוני ופורץ דרך בישראל המציע התייחסות מקצועית מקיפה, עדכנית ומגוונת לעולמם של משפחות בתהליכי פרידה וגירושים. מעבר להתמקדות המסורתית בילדים, הספר מתמקד בעולמם הרגשי של המתגרשים; הוא מציע נקודת מבט להבנה וריפוי לכל מי שפוגש, מלווה או חווה תהליכים אלו באופן אישי. הספר מפגיש בין אנשי טיפול וחוקרים מהשדה ומהאקדמיה, ופורש קשת רחבה של נקודות מבט על מצבי פרידה וגירושים: החל מהחוויה הפנימית הרגשית והמורכבת של ההורה, דרך אתגרים משפחתיים וקליניים יומיומיים, ועד לסוגיות מערכתיות ומשפטיות המשפיעות על חיי ההורים וילדיהם. מאמרי הספר משלבים ניסיון טיפולי רב-שנים עם תובנות מחקריות עדכניות, מודלים להתערבות וכלים יישומיים לעבודה עם משפחות. כל אלה מפגישים את הקורא עם המורכבות הרגשית של גירושים, בניסיון להבין כיצד ניתן לסייע בתהליכים אשר בהם הוא זקוק לליווי מקצועי אמפתי, מדויק ומבוסס.

"כל איש מקצוע הנוגע בתחום של פרידה וגירושים יתעשר באופן משמעותי מעיון בספר זה".

פרופ' אסתר כהן

"ספר זה מהווה התבוננות ייחודית וראשונה מסוגה… הוא מהווה אבן דרך בסלילת הנתיב לסינרגיה הכה נחוצה שבין המשפט לטיפול".

השופט אסף זגורי

על העורכים: ד"ר דרור אורן הוא פסיכולוג בכיר (מדריך קליני וחינוכי), מומחה לטיפול בהורים ובהורות, מייסד ומנכ"ל שותף בעמותת אמפטיה. קלינאי, מרצה ומדריך. מבין פרסומיו: "הורות יחידנית" ו"הורות במחשבה שנייה".

הילה קלעי נובוטני היא פסיכולוגית חינוכית מומחית, מרצה ומטפלת. ממייסדות עמותת אמפטיה ומנהלת שפ"ח. מחברת הספרים "דברים שלמדתי מאבא" ו"חלקי עצמי".

מדוזות

הַמֶּדוּזוֹת וַאֲנִי שׂוֹחוֹת

לְלֹא מִדָּה וְלֹא בָּעוֹנָה.

אֲנִי נִזְהֶרֶת בְּיָפְיָן הָעֲנָק, הַלָּבָן.

זֶהוּ הַיָּם שֶׁלִּפְעָמִים בּוֹלֵעַ

אוֹתָן, כְּמוֹ מָזוֹן לֹא אֻכָּל.

מֵקִיא אוֹתָן תְּלוּשׁוֹת, פְּרוּקוֹת,

גּוּף רַךְ עַל הַחוֹף

בְּקֶבֶר אֲחָיוֹת.

אֲנִי נִזְהֶרֶת גַּם בִּטְרָגֶדְיוֹת.

אֲנִי לֹא רוֹצָה לְבַיֵּת בְּתוֹכָן

מֶדוּזוֹת מֵתוֹת,

אֶת הָאָבִיב הַזֶּה, הָאָיֹם.

שירתה של כרמית רוזן היא בת המקום ומראת המקום. היא עולה בקול צלול וייחודי מהים של בת גלים וזולגת אל הקזינו הישן, אל העיר התחתית, אל ביתה הפרטי אבל גם אל חופיה של עזה והלאה עד אילת או ספרד. בזרימה סמיכה, פועמת, עולים הגלים ומציפים חלק אחר חלק בעולמה הגאוגרפי, המטאפורי אבל גם הנפשי של המשוררת. הים שוטף ונשטף עם נוזלי הגוף: הרוק והדם, הזיעה, הדמעות וחלב האם. בהסתכלות אישית מחד אך אקולוגית ופוליטית מאידך, מצליחים השירים לגאות ולחשוף לסירוגין איים של מציאות ובבואתה. אלו משקפים אוזלת יד, חמלה, חרדה, אהבה אמיתית ותקווה לגבי עתידם של שוכני הים והשוכנים לחופיו. אם המשוררת היא בת ים בעצמה, אז שיריה הם בת קול המכשפת את הקורא.ת במתיקות ובאימה, ובעושר השפה, עד אין רצון לחזור אל חוף המבטחים שבטרם הקריאה. טביעת הרגל של הספר גם על שום סכנת הטביעה, אבל היא המותירה חותם פואטי שאינו נמחה.

קורותיו של יזם סדרתי שנכשל ונכשל ונכשל ו…?
מה קורה כשיזם סדרתי פוגש את החיים, פעם אחר פעם,
ונוחל כישלון? אילן אהרון יוצא למסע כן ונטול פילטרים
בעולם היזמות: לא הכותרות הזוהרות, לא סיפור הסינדרלה,
אלא המבחנים, הנפילות, הפרטים הקטנים שאף אחד לא
מספר עליהם.
סיפורם של רעיונות גדולים שהקדימו את זמנם, של שותפים
שנעלמו, של מיזמים שלא צלחו, של ניסיונות חוזרים
ונשנים, אבל זה גם סיפור על תעוזה, על סקרנות שמסרבת
לדעוך, על נחישות ועל האמונה שתמיד שווה לנסות שוב,
כי לפעמים, דווקא כשכבר לא נשאר כלום להפסיד, קורה
משהו אמיתי.
אנטומיה של כישלון הוא מדריך אנטי־השראה לכל יזם ובו
זמנית, השראה מסוג אחר לגמרי: זו שלא בורחת מהכאב,
מהבדיחה העצמית, ומהמחיר שמשלמים כשהולכים רחוק
מדי עם חלום.