גבורת ישראל בחזון הדורות - אדיר כהן - יד שניה

"זה אנחנו או הם"
(עבד אל-קאדר אל-חוסייני, 1948)

הלילה שבין 7 ל-8 באפריל 1948 היה חשוך במיוחד.
אחרי השעה שתיים לפנות בוקר שככו קולות הירי בקרב על הר הקסטל, הפסגה השולטת על הדרך מן השפלה לירושלים.
עבד אל-קאדר אל-חוסייני, המפקד הפלסטיני הנערץ של יחידות אל-ג'יהאד אל-מוקדס, הרגיש כי ההסתערות של אנשיו לכיבוש מחדש של ההר – נעצרה.
עבד אל-קאדר, מתוח ועייף, החליט לעלות אל ההר בעצמו, כמעט ללא ליווי, כדי לברר מה קרה.
קצת אחרי ארבע בבוקר, סמוך לפסגת ההר, הוא התקרב – כנראה בטעות – אל עמדת הפיקוד של גדוד מוריה, מיחידות ההגנה של ירושלים, ושם נפגע מצרור ונהרג.

נפילתו בקרב על הקסטל, והאירועים שהתרחשו בהמשך אותה יממה גורלית, סימנו את נקודת המפנה שהביאה לניצחון היהודי במערכה ולמפלה הפלסטינית.

דרך סיפור חייו של עבד אל-קאדר אל-חוסייני מתאר הספר את הנתיב שהוביל את הפלסטינים אל הנכבה, החורבן.

מדוע לא זכה לתמיכה מצד כל ערביי פלסטין?
ומדוע החליטו מדינות ערב להפקיע מידי "בעלי הבעיה" (הפלסטינים) את הנהגת הלחימה בארצם? השאלות האלה – ורבות אחרות הנידונות בספר – מעסיקות עד היום את הציבור הפלסטיני, ובמידה רבה הן רלוונטיות גם לציבור היהודי בישראל.

היום, שבעים שנה לאחר האירועים, ראוי ונכון לכל ישראלי להכיר גם את הצד האחר של המלחמה המכוננת ההיא.

"זה אנחנו או הם" מתבסס על מחקר מקיף שערך דני רובינשטיין בעזרת שפע של מקורות ערביים, רובם לא מוכרים לקורא הישראלי, ועל ניסיונו רב-השנים כעיתונאי וכפרשן לענייני ערבים.

דני רובינשטיין הוא עיתונאי ותיק ("דבר", "הארץ", "כלכליסט"), מומחה לענייני הערבים והמזרח התיכון, חוקר, מרצה וסופר, זוכה פרס "סוקולוב" לעיתונות.
בין ספריו: "חידת ערפאת", "חיבוק התאנה" ו"מי לה' אלי".
 

כיצד ניהלה ממשלת ישראל את מלחמת יום הכיפורים? איך הגיבו גולדה מאיר ובאי לשכתה ובראשם שר הביטחון משה דיין על הידיעות שהגיעו מהחזיתות והתהפוכות שהן שיקפו: מחרדה קיומית עד למהפך צבאי=מדיני ותחושת ניצחון. האם היו נתונים בפניקה או שהנהיגו את ישראל בקור רוח, באומץ ובנחישות?
בעזרת יומן לשכת ראש הממשלה ומסמכים נוספים שנחשפו בזמן האחרון נגלית בספר בפעם הראשונה הדרמה שהתחוללה בלשכת ראש הממשלה, כשגולדה וממשלתה נדרשו להכרעות גורליות – צבאיות, מדיניות ואסטרטגיות. התיעוד מבליט את דפוסי מנהיגותם בהובלת המערכה עם פיקוד צה"ל, לצד המעלות והמורדות בשיתוף הפעולה המכריע עם ההנהגה האמריקנית בהובלתו של הנרי קיסינג'ר.
ובתקופה שקדמה למלחמה, האם נכונה הטענה הרווחת שממשלת גולדה מאיר דחתה כל הצעה להסדר והביאה במו ידיה לפרוץ מלחמת יום הכיפורים? או שדווקא הציגה הצעות משלה להתקדמות לקראת שלום? האם הושיט סאדאת יד פייסנית לשלום או שנקט מדיניות נוקשה וקיצונית? מה חלקו של סאדאת ומה חלקם של האמריקנים בקיפאון שהוביל לפרוץ המלחמה?
עם שאלות אלו מתמודד הספר לאור מסמכים מקוריים רבים המתעדים בזמן אמת את העשייה המדינית של ממשלת גולדה לפני המלחמה וחושפים מציאות שונה מזו הידועה לציבור.