בירושלים היו אומרים - רחל דביר

הספר "הטיפול הדיאדי: מחשבות מחדר הטיפול" מהווה אבן דרך נוספת בחשיבה על המודל הדיאדי החיפאי: טיפול אם־ילד, אב־ילד — פרי הניסיון וההבנה שהתגבשו בשנים האחרונות במפגש היום־יומי עם דיאדות רבות בחדר הטיפול.
העבודה הטיפולית הדיאדית שואבת את המשגותיה מתוך תפיסה פסיכודינמית של טיפול בילד, מתיאוריות מערכתיות הקשורות בעבודה עם משפחות ומהמחקר ההתפתחותי. במקביל, התיאוריה הפסיכואנליטית על זרמיה השונים מהווה תשתית עשירה להבנת תכנים תוך־אישיים ובין־אישיים הנוגעים להתפתחות הרגשית של הילד, להיבטים של הורות ולתהליכים הפועלים במפגש הטיפולי הדיאדי. הרעיון המרכזי המלכד את החשיבה המגוונת של המטפלים הדיאדיים הוא החשיבות הרבה המיוחסת להקשר ההתפתחותי שבו גדל הילד ולגורמים בתוך היחסים העלולים לשבש את התפתחותו. נקודת מבט זו רואה בנוכחות הממשית של ההורה בעשייה הטיפולית מנוף התפתחותי רב חשיבות עבור כל השותפים בתהליך.
כמו קודמו, גם הספר הנוכחי הוא אסופת פרקים שנכתבו על ידי קלינאיות בכירות, הבאות מתחומי טיפול שונים, במפגש עם סוגיות קליניות מגוונות. הוא דן בחשיבותה של הערכת הדיאדה ואפיוניה; משמעותה של הפרעה מוקדמת ביחסים; עבודה דיאדית עם ילדי בית ספר; יישום המודל מול "המשפחה החדשה"; ושילוב אומנות ותנועה בעבודה הטיפולית. סוגיות אלה מחדדות את תפקידו של המטפל בחיפוש אחר הטכניקה הטיפולית המתאימה מול מצבים רגשיים ייחודיים הנוגעים באישיותו של ההורה, באפיוניו וצרכיו של הילד וביחסים ביניהם, ובאיתור "השפה" הטיפולית הנכונה לדיאדה המסוימת ולכל אחד מהשותפים בה. חלק מהפרקים יוצרים חטיבה רעיונית, ואחרים מהווים תוצר של חשיבה ייחודית ויצירתית של המטפלות.