החולה, הרופא ומה שביניהם: הגישה הבינאישית ברפואה.
היחסים העמוקים, המורכבים והטעונים בין חולים לרופאיהם ובין רופאים לחוליהם זכו להתייחסות רבה בספרות העולם (מבולגקוב וצ'כוב, דרך כרונין ועד יורם ארבל).
רבות הן היצירות האומנותיות העוקבות אחר רופאים בקשריהם עם מטופלים.
היכרותם העמוקה והאינטימית של הרופאים את החולים שבטיפולם, את סבלם, את משפחתם ואת תסכוליהם מספקת ברוב היצירות כעין תפאורה קלידוסקופית לא רק לעזרה שהם מעניקים לחולים, אלא גם להתפתחות האישית שלהם עצמם: העבודה הרפואית כתהליך שבאמצעותו הם מגיעים להבנות חדשות וחשובות על תפקידם ועל אישיותם.
הספר הוא ניסיון להתבוננות כזאת גם בספרות הרפואית העיונית-מקצועית.
הוא מבוסס במידה רבה על פרסומים בספרות המדעית, אבל לא פחות, ואולי אף יותר, על ניסיוננו האישי הממושך כקלינאים ומטפלים, כחוקרים ומחנכים של סטודנטים, מתמחים ומומחים וכמדריכים לקבוצות של מטפלים.