נוּרִי חוֹלֶמֶת לִהְיוֹת כְּמוֹ סַבָּא שֶׁלָּהּ, חוֹפֵר הַמִּנְהָרוֹת הַמְּפֻרְסָם.
לֹא פָּשׁוּט לַחְפּר מִנְהָרָה, וּכְשֶׁסַּבָּא מְנַסֶּה לְהַסְבִּיר אֶת הַכְּלָלִים, נוּרִי מִתְבַּיֶּשֶׁת לוֹמַר שֶׁלֹּא הֵבִינָה וּמְקַוָּה שֶׁהַדְּבָרִים יִסְתַּדְּרוּ מֵעַצְמָם.
אֲבָל כְּשֶׁנּוּרִי נִגֶּשֶׁת לַמְּלָאכָה, הִיא מְגַלָּה שֶׁמִּנְהָרוֹת הֵן עֵסֶק מְבַלְבֵּל מְאוֹד וְשֶׁגַּם בָּהֶן אֶפְשָׁר לָלֶכֶת לְאִבּוּד.
הַאִם תַּצְלִיחַ לִמְצאֹ אֶת דַּרְכָּהּ?
סִפּוּר מַקְסִים וּמְעוֹרֵר הִזְדַּהוּת עַל הַשְּׁאִיפָה לְעַצְמָאוּת וְעַל חֲשִׁיבוּתָהּ שֶׁל קַבָּלַת עֶזְרָה.