ארה"ב היא מעצמת העל האחת והיחידה של דורנו. מה שהיא עושה או חושבת ישפיע על חיינו וחיי ילדינו.
אבל מיהם האמריקאים? על מה הם חולמים? ממה הם פוחדים?
הם אומרים שהם רב תרבותיים, הם אומרים שהם אוהבים את כולם: את השחור, הלבן, היהודי והערבי. הם אומרים שהם חופשיים. הם אומרים שהם האמיצים.
הם אומרים שהם ישמחו מאד לראות אותך, שהם אוהבים אותך כאח ושהאוכל שלהם נפלא. מנהיגיהם מתחרים זה בזה מי דואג לישראל יותר.
האם משהו מכל זה נכון?
טוביה טננבום יצא למסע אל ערבות אמריקה ואל נשמתה. הוא צעד ללא מורא אל תוך גטאות שחורים, והתיידד עם חברי כנופיות מסבירי פנים.
הוא בילה ימים שלמים בכנסיות ענק, בנסיון לחשוף את רוח הקודש.
הוא סעד על שולחנם של לבנים עשירים, שהרצו לו על היופי שבעוני. הוא דיבר עם יהודים שהקדישו את חייהם להשחרת פניהם של בני עמם.
הוא נסע לשמורות אינדיאניות כדי למצוא רוחניות עתיקה. הוא יצא לטיול עם שודדים, שהסבירו לו מהי מהות האהבה, פילס את דרכו לבתי כלא שמורים, ירה בתת-מקלע על דובים דמיוניים, השתמש בסמים, דידה בין משרדי הסנאט בחיפוש אחר אוהבי ישראל, ושמע מהאקדמאים מה יפה היא אמא אדמה, מה טהור הוא האדם, ומה מנוול הוא הישראלי.