הדרך מוואדי סאליב - פאני כהן הירשנברגר

"בדרך הביתה, כמה דקות אחרי שיום ההולדת שלי נגמר ומשהו בי קצת נרגע, הבנתי שאני רוצה לחזור לרחוב. אבל הפעם כצִ'יף. הבנתי שמיציתי את החיים של לעבוד עד חמש ולחזור לתפעל את הילדים. לנסות לא לריב עם טל. לנסות ולנסות ולנסות. השוטטות הקצרה הזאת ברחוב הזכירה לי גם כמה הרחוב גורם לי להרגיש חי. והנערה על הספסל הראתה לי שאני לא באמת מצליח להפסיק לראות. ושאני עדיין מחפש. היתה תקופה שחשבתי שכבר נרגעתי. כשהמלחמה נגמרה והתחתנו. אבל לא באמת נרגעתי. ואתם יודעים מה הכי מתסכל בכל הסיפור הזה? שאני לא באמת יודע מה אני מחפש."

עמוס עדיין מחפש, וכמוהו איתי ונעה, חבריו לצוות. ערים בלילות וממתינים לשיחת טלפון – זהו מצב הצבירה של גיבורי הספר, הלכודים במעגל הסיזיפי של הסיוע לנערי הרחוב. 

מבעד לקירות פורש ביד בוטחת את עולמם של הנערים המשוטטים ברחובות ואת עולמם של המטפלים בהם. ברומן מפתיע וחכם אלה וגם אלה, כל אחד בדרכו, מחפשים ריפוי לכאבם ולומדים מחדש מה הן אחריות, חמלה ואהבה.

בהשראת שנות עבודתו ברחובות ישראל, רועי בן מנחם מעצב ז'אנר המשלב עומק מקצועי עם רומן אמיץ וצלול על גבולות הנפש, על עייפות החומר ועל התקווה שלא נגמרת, גם כשהיא נוזלת מבין האצבעות.

הספר נוגע גם בהורות וממחיש את הכמיהה של כל ילד, נער ואדם שיאהבו אותו, יראו אותו, יקשיבו לו וינסו להבין אותו ואת מה שקורה בחייו.

ד"ר רועי בן מנחם הוא מומחה לנוער במצבי סיכון. כתב את עבודת הדוקטור שלו על "חוכמת הרחוב וביטויה בחיי היומיום". ניהל את תחום עבודת הרחוב בעמותת עלם ואת המדרשה למקצועות ההנחיה במכון אדלר. הקים ומוביל את מו"פ "ראשית" לטובת קידום עבודתם של מחנכות ומחנכי הכיתה בישראל. מחבר ספר הילדים "ההצלחה שהתחבאה" (2019). 

בן זוג לאלונה ואבא של אליה, יונתן, דני ומורי.

בין קירות בית החולים ובין קירות הבית, בין מסלולי ריצה על שפת הים למסלולי דם בגוף – לאה ויעל צבעוני מתעדות בכתיבה עדינה וחודרת את מסען המקביל דרך מחלת סרטן הלבלב של האם - מהאבחון הראשוני ועד לרגעי הפרידה. זוהי עדות אינטימית על התעקשות להישאר אדם שלם גם כשהגוף בוגד.

"תכתבי גם את זה, יעלי" – המילים של האם לבתה, רגע לאחר שהתאוששה מניתוח מורכב, הן מנדט ליצירה וליצירת חיים.

פרוטוקול הוא ספר על האהבה שנותרת כשהגוף נכנע, על הכתיבה שמתעקשת להמשיך גם כשהעולם קורס.

הספר חושף את הפער בין הטיפול הפרוטוקולרי הנוקשה של מערכת הרפואה לבין הצורך האנושי לשמירה על זהות וכבוד. הספר רוקם דיוקן של אישה שגם במחלתה ממשיכה לעבוד כמו"לית, לכתוב ולדאוג למשפחתה, ושל אם ובת שמגלות קרבה חדשה בצל המוות המתקרב.

דרך פסיפס של רגעים יומיומיים – ביקורים בבית החולים, טיפולים, ארוחות משפחתיות, ריצות בוקר – מתגלה סיפור על האומץ לחיות בעוצמה מלאה. פרוטוקול הכימו נעשה פרוטוקול של חיים: האופניים, התור לרופא, השכנה לחדר, המילה המדויקת בטקסט – כולם נכנסים תחת הדופק המתמיד של החיים.

הספר נע בין עבר להווה לעתיד, בין ימי מחלה, ילדות, התמודדות עם האובדן, ומלמד על הדרך שבה האהבה והזיכרון מתעצבים כשהזמן מתקצר. 

פרוטוקול הוא ספר על הכוח לכתוב מתוך הכאב העמוק ביותר, על הרצון לתעד את הפרטים הקטנים שמרכיבים חיים, ועל הדרך שבה המילים נעשות גשר בין החיים למוות, בין דור לדור.

בכתיבה שמשלבת עדינות רגשית עם כנות ברוטלית, יצרו יעל ולאה צבעוני טקסט ייחודי שהוא גם יומן מחלה, גם יומן אבל, וגם רפלקציה על היצירה, המשפחה והזמן שנותר לנו. פרוטוקול הוא עדות אישית ואוניברסלית על האומץ לאהוב ולהיות נוכח, על יחסי אם ובת, ועל ירושה ספרותית ורוחנית.

לאה צבעוני ז"ל
ד"ר ללשון עברית, עורכת, סופרת, מו"לית הוצאת 'צבעונים'.

יעל צבעוני
משוררת, עורכת, מנחת סדנאות כתיבה 'מבעד למילים'. זהו ספרה הראשון בפרוזה.