קוּץ הַדּבֹ, רוּץ הַכֶּלֶב, מוּץ הֶחָתוּל וְדָנִי יוֹצְאִים בְּאֶמְצַע הַלַּיְלָה לְמַסָּע אֶל הָרוֹפֵא הַגָּדוֹל שֶׁל הַצַּעֲצוּעִים, כְּדֵי לְתַקֵּן אֶת הַבֻּבָּה הַשְּׁבוּרָה אֱלִישֶׁבַע.
אֲבָל הָרוֹפֵא נִמְצָא בְּאֶרֶץ רְחוֹקָה–רְחוֹקָה ־ הִיא שׁוֹכֶנֶת בָּאִי “אוּלַי", בְּלֵב הָאוֹקְיָנוֹס הַגָּדוֹל, וְרַק הַלִּוְיָתָן הַזָּקֵן מַכִּיר אֶת הַדֶּרֶךְ לְשָׁם.
לְאָן יוֹבִיל אוֹתָם מַסָּעָם הָאָרֹךְ, וּמָה יַעֲלֶה בְּגוֹרָלָהּ שֶׁל אֱלִישֶׁבַע?